שתי שאלות ברמב"ם
לכבוד הרב שלום!! בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ, יט)-- לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח." - שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים), מותר הדבר? וגם, בפרק ו', הלכה יד': " טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלו שתיים מהן לים הגדול -- הותרו כולן, שאני אומר אותה הטבעת הייתה בכלל השתיים שנפלו. " - כיצד פוסק הרב כך? כיצד יכול להיות בטוח בזה והרי הוא אומר גם לאחר מכן כי נפל רוב מערימת טבעות שבה נתערבו שתי טבעות אסורות - אזי ודאי כי הטבעות האסורות הן בתוך הרוב = בדיוק להיפך ממה שנכתב לפני כן.
בתודה,
א. לפי רבינו, האיסור לצור דמות חמה ולבנה אינה צורת כדור, או חצי כדור, אלא צורות, שעובדי עבודה זרה נהגו לצור, ושלדעתם, יש לאותם צורות כוחות אליליים, עיין מורנו הרב יוסף קאפח על רבינו, ע"ז, ג, אות כד. וכן כתב הרמ"א, יו"ד, קמא, ג, בהגה. אלא שהש"ך, ש, ס"ק ח, כתב שדווקא במי שמוצא צורות כאלה יש לאסור דווקא בצורות האליליות, ולא בצורת כדור חמה או חצי כדור ירח. אבל לעשות ולצור, לדעת הש"ך, שם, אסור אפילו צורות כדור חמה או כדור לבנה מפני החשד. ובין לפי מורנו הרב יוסף קאפח ובין לפי הש"ך, הדבר פשוט שאפילו בימינו אין לצור צורות אליליות, אע"פ שהן לא נפוצות בעולם, אלא אולי במזרח הרחוק, ואולי בג'ונגלים ברחבי העולם, אבל ההלכה מרחיקה אותנו מלחקות, ומלהידמות לשוטים שבעולם.
ב. קושייתך על דברי רבינו, ע"ז, ז, (י) (טו) אינה קושיה, כי רבינו מתייחס לשני מצבים: הראשון - שבו טבעת של ע"ז שנתערבה במאה טבעות, ושתי טבעות מאותה תערובת נפלו לים הגדול, שהשאר הותרו, כי השתיים שנפלו כבר אינם כלל. וניתן לתלו שארת מן השתיים שנפלו היא האיסור, שהרי מדובר בספק ספקה של ע"ז, שהוא מותר. ושאחד הספקות שמא הטבעת של ע"ז היא שנפלה לים, ודבר אינה בעולם. והמצב השני שבו טבעת של ע"ז נפלה למאה טבעות ונחלקה תערובת זו לשי ערימות של ארבעים ושל ששים, והטבעת היא בוודאי באחת מהן והיא קיימת בעולם, אז חייבים לומר שהטבעת האסור היא בתוך הרוב, כלומר, בתוך הששים. וכל הששים אסורות. השווה דברי האור זרוע, ח"א, הלכות גיד הנשה, סימן תנח, ד"ה מתני' חתיכה.