דילוג לתוכן העיקרי

עציץ שאינו נקוב ועציץ נקוב לעניין ערלה

שאלה

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה". משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה. אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות. ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים? יורנו מורנו.

תשובה

אכן, לפי שיטת רבינו נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב, שהוא ניתן להתבקע, יש דין ערלה לאילן שגדל בו (רק לאילנות). מאחר והשורשים של האילן הם קשים ומתפשטים והם גורמים לביקוע של העציץ, והם יוצאים ומתחברים עם האדמה (לא כן שורשי הזרעים). משום כך נראה, שאם מוציאים את האילן עם הגוש עפר, כשהוא שלם, אין מפסידים את שנות הערלה. עציץ נקוב שהוא תלוי באוויר, גבוה, לדעת רבינו, דינו כאינו נקוב. כי לפי שיטת רבינו, רק אם יש מצב שבו מתחבר הצמח עם האדמה, אפילו בנימין דקים ביותר, אז הוא נחשב כמי שהוא שתול באדמה.