1. אם הוא יהודי, שלמרות שהוא מחלל שבת בפרהסיא, נוהג לבקר בבית כנסת ולהתפלל, או נוהג לקדש בליל שבת בביתו, הרי שהוכיח שאינו גוי לכל דבר, אלא מחלל שבת לתיאבון. ובמיוחד בדורנו הדבר נחשב בעיניהם לדבר מותר, אבל זכות שאדם בוחר בה לחלל שבת או לשמרה. ולכן, לכתחילה אין לתת לו לקדש למען כל המסובים. ולכתחילה אין לתת לו יין בלתי מבושל ובלי סוכר. אך הדבר נעשה בדיעבד, ואם כל אחד אחר מלה במלה, יצאו ידי חובה.
ב. לפי רבינו, רק קידוש ליל סוכות, מעומד. איני זוכר מה כתוב בסידור שיח ירושלים.
3. יש להסביר לו בדרכי נועם את חובת האדם, לנהוג ולהתפלל לפי מורשת אבותיו, ובמיוחד בר"ה שיש לאדם יותר הכנה בנפש למה שהורגל, ולא טוב שיהיו דברים שיעצרו בעד ההתעלות הרוחנית, והתפילה הנשגבה. אם בכל זאת הוא לא מוכל לקבל, לך עמו ואת התפילות בלחש תתפלל לפי מורשת אבותיך.
4. כן. במידה ולא תפגע ביין שבו.
5. אם אין האסבסט מוקצה.