מאה ברכות
כתב רבנו הלכות תפלה וברכת כהנים ז שחייב אדם לברך מאה ברכות ביום ובהלכה טז כתב: כיצד -- אוכל מעט ירק, ומברך לפניו ולאחריו; וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו, ומעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו. ומונה כל הברכות, עד שמשלים מאה ברכות בכל יום. האם מותר לעשות כמצויר להלן - בדעת מרי לפי ביאורו במשנ"ת יש בג'עלה צלחות עם פירות. צלחת ענבים, צלחת שקדים וצלחת תפוחים. וכן צלחת אבטיח, צלחת מלון, וצלחת שומשום.
1. האם מותר (מצווה) לכתחילה בדעת רבנו ("וירבה בברכות הצריכות" ?) לאכול מן הענבים, ולסיים ולברך ברכה אחרונה. ואח"כ לאכול מן השקדים ושוב לברך ראשונה ואחרונה. ושוב מן התפוחים בברכה ראשונה ואחרונה. וכן בפירות האדמה.
2. האם מותר (מצווה) לברך בפה"א על האבטיח, לא לברך ברכה אחרונה (בורא נפשות), ושוב לברך בפה"א על המלון, ושוב בפה"א על השומשום, ולבסוף לברך בורא נפשות על כולם? ברוך תהיה.
1. אכן לפי פירוש מורנו הרב יוסף קאפח, תפילה, ז, אות מט, נראה שמותר לכתחילה לעשות כן, שהרי הוא שלל את הצורך לסייג את ההיתר לברך בשנית ע"י הבאת פרי שלא היה לפניו, או ע"י שינוי מקום. והתיר לברך על פרי אחד פעמיים, אם התכוון לאכול חלקו, ובירך לפני האכילה ואחריה, ואח"כ אכל את היתר, ששוב מברך לפניה ולאחריה. וא"כ גם במקרה שבשאלה מותר, כי הוא התכוון לאכול רק פרי זה ואח"כ אכל מפרי אחר. וכן הלאה. ובאמת שכך משמע מדברי רבינו שלא סייג דבריו כלל. אולם קשה להבין כיצד מותר לברך ולאכול, ולברך באחרונה, ולחזור ולברך ולאכול אם בדעתו היה להמשיך לאכול. אף שלדעת מורנו הרב יוסף קאפח בדברי רבינו, אין איסור שלא לגרור ברכות שלא לצורך. האם אינו עושה את עניין הברכות לחוכא ולאיטלולא. ולכן נלענ"ד שהדבר מותר רק כשיש לפחות עניין של נמלך, כגון שהתכוון לאכול רק מפרי זה וחזר והתאווה לאותו פרי, או לפרי אחר, ואפילו כמה פעמים, אם יש התחדשות תאווה.
2. לאור דבריי לעיל התשובה לכך שלילית. אבל נראה שגם לפי מורנו הרב יוסף קאפח התשובה שלילית, כי רק דווקא כשבירך ברכה אחרונה, הוא נתן ביטוי לכוונתו לסיים פרק אחד של אכילה.