שאלות שונות - ב
לק"י שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע' נז) כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
4. נטילת ידיים - ההלכה מצריכה להשתמש בכלי לנטילה מהטעם של כח גברא? מה הסיבה הרציונלית לכך? וכן מדוע פתיחת ברז מים אינה כח גברא, הרי אני פותח בכוחי?. בנוסף קראתי באחד מספריו של מארי שהוא מתאר שהיה מחוץ לביהכנ"ס קערת מים לנטילה, ואנשים היו טובלים ידיהם ?! היכן כח גברא?
5. מה היא עמדת ההלכה ומשפט התורה למקרה "נוהל שכן" שבו חיילי צה"ל שולחים שכן ערבי לבית של מבוקש ע"מ לא להסתכן. וכיצד הייתה משכללת את פסיקתה לאור המשפט הבינלאומי? בברכת: תכתב בספר החיים ובספר הזכרונות וכן יישר כח
1. אין לי פנאי לכתוב את הדברים, כי יש לי אריכות דברים בעניין זה, אחרי בקשת המחילה, איני פוסק כמארי. ולענ"ד לוי יכול לקרוא ראשון.
2. לא יקרא לוי אחרי לוי, הכוונה לשלישי. ולא מרביעי ואילך.
3. עיין תשובתי מס'
1. לפי מהרי"ץ, לוי עולה ראשון.
4. יש צורך בשני תנאים, כלי וכח גברא. וזו דרך טהרה שתיקנו חז"ל לסוג זה של טומאה שרק הידיים טמאות, כשהכהנים צריכים לאכול תרומה. וחכמים תיקנו לנו, אוכלי חולין, משום סרך תרומה. נטילת ידיים של שחרית, דינה כדין נט"י של אכילה, ויש צורך בכלי ובכח גברא. אבל נט"י לתפילת מנחה, אבותינו לא נהגו כהרמב"ם, אלא טבלו ידיהם בכלי, כאמור בשאלתך. ונטילה כזו אינה כשרה לאכילה.
5. מדובר באוכלוסייה או שהיא משתפת פעולה, ואז בוודאי שיש להתיר נוהל שכן, או שהיא משמשת כמחסה לאויבינו, ואפילו בעל כרחם, ודינם כרודפים. וגם בנסיבות כאלה מותר נוהל שכן. במיוחד ששמעתי מפרשן צבאי, מר יום טוב סמיא, שנוהל שכן הרבה פעמים הוא אינטרס מובהק של האוכלוסייה, כדי שלא יינזקו כתוצאה מפעילותם החבלנית של בני ביתם. כללו של דבר, חיינו קודמים לחיי אחרים, ואסור לסכן חייל צה"ל במלחמתו נגד אויבים, שכל האמצעים כשרים לפגוע בנו ולטבוח בנו ללא רחם.