כבוד הרב,
שלום רב, אבקש לנסח שאלתי שנשאלה לפני שבוע מחדש, כי דומה שלא הובנתי כהלכה. עובדות: רווקה, שמעולם לא היתה נשואה לאיש, חייה עם גבר גרוש כ -9 שנים וילדה לו 2 בנות, הנושאות את שם משפחתו של הגבר. הרווקה נפרדה מהגבר על רקע אי רצונו של הגבר בהמשך ההריון השני עם בתם המשותפת. (האישה התנגדה להפסקת ההריון השני, ומסבה זו הזוג נפרד). לבנותיה של הרווקה נפסקו מזונות, בהן חוייב הגבר - אבי הבנות הקטינות. מאז פרידת הזוג, איש מהם לא נישא, ולא הביא לעולם ילדים נוספים. הגבר ז"ל הלך לעולמו. שאלה: אבקש לברר הסטאטוס של הרווקה הנ"ל - על פי ההלכה היהודית.
1. האם הרווקה נחשבה לאשתו של הגבר בשל שחיו כבעל ואישה לכל דבר משך כ -9 שנים, קיימו יחסי אישות ונולדו להם 2 בנות משותפות?
2. אם הרווקה היתה רוצה להינשא, לאחר שנפרדה מהגבר, אך בעוד הגבר המנוח עוד היה בין החיים - האם היתה מחוייבת בגט?
3. אם התשובה לשאלה 1 חיובית, דהיינו: הרווקה אכן נחשבה לאשתו של הגבר, האם עתה, לאחר מותו, נתן לראותה כאלמנתו ?