דילוג לתוכן העיקרי

אורחות תימן

שאלה

רציתי לשאול את כבוד הרב מס' שאלות לגבי איך נהגו אבותינו בתימן:
1. האם הנשים ברכו ברכה ראשונה ואחרונה לפני אכילה ושתיה? והאם נטלו ידיים בבוקר ולפני סעודה?
2. מה היה גיל הנישואין בממוצע וכן כמה ילדים בממוצע היו במשפחה?
3. האם הגברים הקפידו על ברכת בורא נפשות ומעין שלוש?
4. האם בדקו המאכלים מתולעים וניפו הקמח בנפה צפופה כבזמנינו?
5. איך נהגו בדיני פת עכו"ם ובישולי עכו"ם וחלב עכו"ם?
6. האם למדו ( כמו שמכונה בישיבות) ב"עיון" או שרק חלק מהרבנים למדו כך?
7. האם לבשו במהלך היום טלית גדול או קטן?
8. האם אכלו בשר "חלק"?
9. האם נשארו ערים בליל שבועות והושענא רבה? חלקם או כולם? 10. האם התארחו אצל גוים או גוים התארחו אצלם? 11. במה עסקו במשך היום? 12. האם הגברים הלכו עם בגדים ארוכים? 13. האם למדו ספרים כמו מורה נבוכים וכיו"ב? 14. האם קיצרו את הזקן והפאות או שלא נגעו בהם כלל? 15. האם הכשירו את הכלים לפסח או שהיו כלים אחרים רק לפסח? 16. האם עשו סגולות שונות כגון אלו שבספר סגולות ישראל או סגולות אחרות? 17. האם הלכו לקבר באזכרות וימים נוראים? 18. האם תמיד היתה חומה איפה שהיהודים גרו ואז לא היתה בעיה של טלטול בשבת? 19. מי שהיה מפסיק לקיים מצוות מה היה היחס כלפיו?
תודה רבה וסליחה על האריכות.

תשובה

1. כן.
2. איני יודע ממוצע, אבל היו בתימן נישואי קטינות. ועכ"פ בגיל בגרותן קשה לדעת ממוצע של ילדים, כי היתה תמותה גדולה של ילדים, כמעט בכל משפחה.
3. כן.
4. לא. כי שם לא היה חשש התלעה בגלל מזג האוויר, ובגלל שהחקלאות שם טבעית.
5. בהלכה, פת נחתום בדרכים - מותר, בפונדק לא אכלו מבישולי גויים, רק שתו הרוה (קפה). חלב התירו כי לא היה חשש של חלב טמאה כלל.
6. תלוי במקומות השונים, ובזמנים השונים. בד"כ למדו הלכה למעשה בלי העמקה, אך הת"ח למדו בהעמקה. וגם גמרא. אבל הכל הלכה למעשה ולא עיון פלפולי.
7. טלית קטן רק זקנים ות"ח. טלית גדולה מגופת על כתפי כל אחד.
8. לא. כי ידעו את הבדיקות התלמודיות והסתמכו עליהן, כי הגויים לא אכלו משחיטת יהודים.
9. דומה שחלקם ולא כולם. 10. בערים לא. אפשר בכפרים. 11. תפילה, מלאכה ותורה. 12. שמלה עד מתחת לברכיים. 13. היו שלמדו, תלוי באיזה תקופה. בתקופה הקדומה ולאחרונה כן, בתווך נראה שלא. 14. בד"כ לא קיצרו, אבל היו מסלסלים אותם, באופן שנראים קטנים. 15. בד"כ היו להם כלים לפסח, אבל אם נזקקו הכשירו לפי ההלכה. יש לזכור שבהרבה מקומות בתימן הכלים שהשתמשו בהם כל השנה היו כלי חרס, שאין להם הכשר. 16. היו מהם שעשו סגולות. 17. לא. בכל רחבי תימן לרבות שרעב. היו נשים צנעניות שהיו עולות לקבר מארי סלם שבזי, ולקבר מארי פנחס מגורי בגלל עניין עקרות או חוליים, לא כן יהודי שרעב שהיו קרובים לקבר הרש"ש. 18. לא. מנאכה היתה על ההר, והתירו ההוצאה בגלל תלילות השיפועים. 19. לא היו כאלה כלל, אלא אפשר שהיו שלא דקדקו או שנכשלו בעבירה זו או אחרת.