דילוג לתוכן העיקרי

ענייני תפילה

שאלה

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. הרמב"ם כותב שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה מאידך אסור להקדים את החזן בתפילה כיון שצריך לומר מילה במילה איתו וגם מצד הפסק, אם כן כיצד עלי לנהוג בעניין? יש מס' ברכות שכן אפשר לענות אחריהן האם "בונה ירושלים ו"הא - ל הקדוש" נכללות?
2. כיצד עלי לנהוג בחליצת התפילין, לחלוץ מיד את התפילין של ראש או לשחרר את רצועה מהאצבע (כפי שעושים בהרבה קהילות) ורק אח"כ את השל ראש? האם יש נפקא מינה בין חולץ ביד ימין או ביד שמאל?
3. כיצד מארי היה נוהג לומר "אמת ואמונה" עם האות ו' או "אמת אמונה"?
4.
א. האם יחיד שאומר "ובא לציון" אומר גם כמו בשחרית "קדושת ה' צבא - ות מלא כל הארץ כבודו"?
ב. מי שלא הספיק לשמוע את התחלת ובא לציון אלא רק שמע מ"ואתה קדוש" צריך לחזור ולאומרה ביחיד מהתחלה?
ג. האם ל"ובא לציון" יש דין של קדושה? אם כן, יש חובה לאמרה דוקא במניין?
ד. מדוע במקצת בתי כנסת מתחילים מ"ובא לציון" במוצאי שבת ולא מ"ואתה קדוש"?
5. האם אדם שכמעט נדרס וניצל צריך לומר ברכת "הגומל"?
תודה רבה לרב, כל טוב

תשובה

1. לפי מהרי"ץ יקדים שלוש תיבות. לפי מורנו הרב יוסף קאפח יאמר עם הש"ץ מילה מילה, ולא יענה אמן. על בונה ירושלים אמרו שאומר אמן אחר ברכת עצמו, כדי להבדיל בין ברכות דאורייתא ברכה הבאה אחריה שהיא מדרבנן, לא אחרי האל הקדוש.
2. כבר פשט המנהג שקודם מתיר הקשר של תפילין של ילד מאצבעו, ואח"כ חוץ תפילין של ראש. אין נפק"מ אם חולץ ביד ימין או בידש שמאל, אך לעולם ינהג אדם ביד ימין אלא אם כן הוא איטר.
3. איני יודע. אני מעריך שהוא אמר אמת אמונה.
4.
א. כן.
ב. יחיד אומר ובא לציון רק אינו אומר הקדושה.
ג. יש בובא לציון קדושה, אך אין לה דין קדושה, ובכל זאת נהגו אצלנו שהיחיד אינו אומר הקדושה כלשונה.
ד. אלו שאין אומרים ובא לציון גואל במוצ"ש, משום שאין גאולה בלילה.
5. אינו מברך הגומל, כי אינו אחד מארבעה שחייבוהו חכמים. לא חולה, לא אסור, שיצא מבית האסורים, לא הולך דרכים ולא יורד ים. והולך דרכים האמור בהלכה הוא במקום שאין בו יישוב. אבל יודה לה' ע"י אמירת נשמת כל חי או יעשה סעודת הודיה לזקנים ועניים.