לא ידוע לי שהדרדעים לא קיבלו את הזוהר והשו"ע. כל אשר ידוע לי הוא שהרב יחיא קאפח ז"ל התנגד לספר הזוהר מטעמים ענייניים. אבל נכדו, הרב יוסף קאפח ז"ל, לא הלך בדרך זו, אלא הוא מסתייג מעניין זה או אחר שנזכר בספר הזוהר, ואשר אינו עולה בקנה אחד עם התלמוד, או עם ההלכה, כפי שנהגו גדולי ישראל כמו הרדב"ז, הנו"ב, החתם סופר ועוד. וכן הוא מפנה מדי פעם בכתביו לספר הזוהר, ומסתמך עליו. אשר לשו"ע, הדרדעים נוטים יותר לפסוק כהרמב"ם, כפי שהיה בעבר שכל יהודי תימן היו פוסקים הלכה כמו הרמב"ם, אבל גם הם לא עקרו כל דבר שמקומו מן הקבלה או מן השו"ע, לדוגמה כל סדר הקבלת שבת, בתפילה, הושענא רבה ועוד. ולכן כל מי שפוסק ברוב ענייניו כהרמב"ם, לפי מסורת אבותיו, אינו נחשב כפורש מן הציבור, כי הציבור מורכב מבתי דין של עדות וקהילות, שיש לכל אחת מסורת משלה.