דיני אבלות לאחר השנה
שלום לרב! שאלתי היא (שאלה
1): האם על פי מסורת תימן אנו מחוייבים בכלל, לקיים איזה מנהגי אבלות על קרוב שנפטר? כמו יום אזכרה? או פקידת הקבר ביום השנה? או לפני יום הכיפורים? ואם אנו מחוייבים על קריאת קדיש ביום האזכרה השנתי? ואם עדיין צריך לעלות ולקרוא את ההפטרה בשבת שלפני יום השנה? (שאלה 2 ) ואני שואל זאת, מפני שאני זוכר את סבא שלי זכרונו לברכה, שלעולם לא ערך דיני אבלות או קרא קדיש ביום כלשהו לציון אזכרה של קרוביו. נראה היה שבמסורת תימן לאחר יום השנה אין ערך יותר למת. זה נכון?
1. יהודי שרעב לא עלו לקברות כלל, בימי השלושים ובימי השנה, אבל אמרו בביתם או בבית הכנסת את הנוסח שכתוב להם בסידורים, שאומרים בימים אלו. יהודי צנעא לא עשו לא זה ולא זה, אבל יש שנהגו ביום השלושים, וביום השנה של השנה הראשונה לעשות סעודה. לאחר מכן יש שנהגו לקראת יום השנה על האב או האם לקרוא מפטיר, או להתפלל מוסף בשבת.
2. יש רבים כמו סבך, וכל הדברים הללו יסודם במנהגים. ותוקפם רק לפי מידת התפשטותם.
תכנים לקריאה נוספת
בקשת תרגום
כבוד הרב,
אני נשוי וחמי אדם אשר אינו מאמין בדת, כעת אביו ניפטר והוא אינו מעוניין לומר קדיש מכיוון שאינו מבין את המילים, ועוד כהנה וכהנה תואנות למיניהן. כמה שאלות לי לכבוד הרב:
1. האם תוכל לפרש לי את הקדיש לעברית?
2. מה הקשר של קדיש יתום למת? ממה למדים שזוהי "תפילה" אשר מיועדת למת?
3. מדוע הקדיש הוא שנקבע לקריאה על המת ולא כל תפילה אחרת? אשמח אם תענה לי על שאלותי אלה או שתישלח אותי לקישורים אשר יתנו לי מענה לשאלותי. ואם לדעתך יש צורך אשמח כי שאלה זו תתפרסם באתר למען שואלים אחרים בברכת שבוע טוב וחודש טוב שמעיה משה
בעניין פרידת הנפש מעוה"ז
לק"י
לכבוד הרב שלום
בעניין היפרדות הנפש מעוה"ז - האם נכון לומר כי אי ניתוק חולה ממערכת הנשמה / איסור איבוד לדעת יש להם מקור בעניין ההיפרדות של הנשמה מהעולם ושבכך יש לכאורה התערבות ו'קיצור התהליך' ?
כמובן שדרכו של רבנו ושיטת מארי הם מענייני.
בכבוד רב
חיים
יארצייט של נפטר ב ל' אדר א
מתי חל יארצייט של מי שנפטר ב ל אדר א כאשר השנה אדר הוא בן כ"ט יום בלבד.
האם אבל רשאי לומר הלל בחנוכה וברכת שהחיינו ביום הראשון?
יחיד שלא אמר הלל עם הציבור, האם חייב כיחיד להשלים ולומר הלל במשך היום?
האם בכוחו של רגש הצער בבית האבלים לבטל חיוב אמירת הלל, תחנון, צידוק הדין, ברכת שהחיינו, נשיאת כפים?
היש הבדל בדין אמירת הלל בר"ח לבין אמירתו בימי החנוכה?
שנת אבל
אנו אמורים לחתן את ביתנו היקרה בעוד כחודש וחצי, אך אשתי נתונה בשנת אבל על מות אביה. האם תוכל להשתתף? מה לגבי הסבתא והדודים? יורינו הדרת כבודו תשובתו
היש לאסור תגלחת הזקן, גזיזת צפרניים ותספורת נשים בימי "בין המצרים"?
האם נועדו ימים אלו לחשבון נפש והכנעה או ימי אבל על החורבן המחייבים הנהגות כאבלים כולל האיסורים דלעיל?
האם חלות האיסורים הנ"ל מוגבלת רק לשבוע שחל בו ט' באב או גם לתקופה מר"ח אב ואולי לכל שלש השבועות?
היש לסמוך בנדון על עדות ראיה על הנהגות של קהילות מסוימות?
הפסקה באמרית הקדיש
ידוע שאדם הנמצא בשנת אבל, ואומר קדיש על אביו ואימו מפסיק בחודש ה11, האם ההפסקה חייבת להיות לכל החודש או שיכול להפסיק רק למשך שבוע בחודש ה11 ואז להמשיך באמירת הקדיש.
אשמח לקבל את תשובת הרב,
בברכה, שרעבי יאיר.