לא בדרך מחאה, אלא בדרך הידברות, כי יש פער עצום בין דרכנו האמונית והתורנית לבין דרכם של אחים, שיד להם בהקמת המדינה בפיתוחה ובקיומה, כי דרכם, לצערנו, הולכת ומתנתקת משורשי היהדות. והם מאמינים בדרכם, שהיא הדרך האמיתית, שתביא לשלום ולביטחון. משום כך יש צורך לשכנע אותם שהם יפסידו בלי החיילים מצבא ההסדר, וכן יש להסביר להם במיוחד לאחר מעשה, שהעקורים חסרי בית עד היום, חסרי עבודה, חסרי קהילות, שיש מהם שסובלים נפשית, ושתכנית ההתנתקות היתה כמו צונאמי אדיר ששטף הכל מכל כל, ושלאחר מעשה יש לגלות הבנה למה שהיה. ונדמה לי שבדרך זו אפשר להשפיע ולשכנע.