מצ"ב תשובה שהרב השיב למר יובל נפש בעניין זה. הרב רצון ערוסי רבה של קרית אונו חבר מועצת הרה"ר לישראל ויו"ר הליכות עם ישראל כבוד הר"ר יובל נפש הי"ו כנהר - שלום, וכנחל שוטף - ברכה! מכתב שאלתך הגיעני עם צאתי לחו"ל, ובשובי מצאתי שנערמו על שולחני הרבה פניות. ונתקיים במכתבך "הואיל ואידחי אידחי". עמך הסליחה. לגבי הצורך בחוט או משיחה להבדיל בין בית לבית, בתפילין של ראש, לפי רבינו, תפילין מזוזה וס"ת, ג, יב. ותחילה לגבי דברי רבינו "מנהג פשוט להעביר גיד מגידי התפירה בכל חריץ וחריץ משלושתן". א ( "מנהג פשוט" בדברי רבינו, אין פירושו מנהג כל ישראל, אלא מנהג נפוץ. ואף שאינו נוהג בכל בית ישראל. ראיה לדבר, דברי רבינו, תפילה, יג,
א. ולא מיבעיא כשרבינו עצמו מבחין באותה הלכה, בין מנהג כל ישראל, ובין "מנהג פשוט בעירנו", כגון תפילה וברכת כהנים, יג, יט, והערה מא' של מארי זצ"ל. וכן מאכלות אסורות, ו, ז, שלגבי הבהוב הכבד כתב "נהגו כל ישראל". ולגבי הבהוב המח, כתב "מנהג פשוט", ומארי העיד שאבותינו לא נהגו להבהב את המח, עיין שם, הערה יב. אלא אפילו כשרבינו כותב רק את המלים, "מנהג פשוט", אין בהכרח שהוא פשוט בכל ישראל. ראה רמב"ם, תפילין ומזוזה, וס"ת, ה, ד, לעניין "מנהג פשוט" שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה "שדי". ובה"ג ) הלסדסהיימר ( ח"א, מזוזה, אין "שדי", אלא יש אות ש' מתויגת. ואפילו בספר היראים, ת, שהביא צורת המזוזה לפי מנהג אשכנז, עם חותמות ושמות מלאכים, אין זכר למלה "שדי", וכן הוא בספר הראבי"ה ) דיבליצקי ( מנחות, סי' אלף וק"ן, למרות שהסמ"ג, עשה כד, הביא שכותבים שדי וכוזו במוכסז כוזו. ואם כן, הוא הדין בענייננו, לגבי המנהג להבדיל בין הבתים של ראש בגידים. שהמלים "מנהג פשוט", אינן בהכרח פשוט בכל ישראל, שהרי יש פוסקי הלכה רבים שלא הצריכו כלל חוט או משיחה או גיד להבדיל בין הבתים. עיין לדוגמה, תוס' ושיטה מקובצת על מנחות, לד, ב, וכן טור, או"ח, סוף סי' לב, וב"י, שם. ושו"ע, שם, מז, כדעת התוס', ובסעיף נא, כדעת הרמב"ם, ועיין ט"ז, שם, ס"ק לח. כמו כן לא כל "מנהג פשוט" שרבינו מציינו הוא רצוי ומובחר לפני רבינו, עיין רבינו, תפילה וברכת כהנים, יב, יח, לעניין שכהן עם הארץ קורא בתורה לפני תלמיד חכם, והשווה פיהמ"ש לרבינו, גטין, ה, ח, שהתקיף בחריפות אותו מנהג. ונהי שבמשנה תורה לא חזר על התקפתו, אבל הוא גם לא השלים עמו, שהרי חזר וכתב: "וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות", ועיין, שם, הערה נה, של מארי זצ"ל. והנה לעניין מנהגנו. מהר"י בשירי זכר הדין וכתב "חוט". וכן הוא בתכלאל משתא שבזי. וכן הוא בתכלאל עץ חיים. אולם בשת"ז, או"ח, לב, ס"ק קו, כתב: "ובמקומות אלו, לא נהגו כן. דס"ל כפוסקים שאין מצריכים". ואיני יודע אם הם דברי הרב משרקי. כי הרבה פעמים הוא מעתיק עדויות של המ"א והט"ז והלבוש. ואין לי הלבוש לפני. אך שמעתי מר' חיים בן כב' הרב עזרי זצ"ל גיאת, שהיה מומחה בעשית תפילין, ששמע מאביו, שאבותינו לא נהגו להניח בין הבתים, לא חוט, ולא משיחה, ולא גיד. אף שדברי רבינו ברורים שיש חיוב לעשות כן. ואם עדות זו היא מדויקת, ואם דברי השת"ז הם של עצמו, יוצא שדברי התכאליל הנ"ל הם העתקה, ואינם משקפים את מנהג אבותינו. ושמעתי מר' שמעון זהבי הי"ו, שהראשונים שלא יכלו לעשות ארבעה בתים נפרדים לא נהגו להניח חוט מבדיל. אך האחרונים, בית אלגרשי, עשו תפילין עם ארבעה בתים נפרדים והפרידו ביניהם בגיד. ור' יהודה ימיני הי"ו אמר לי שהוא זוכר שהיו שערות מבדילות בין הבתים. כללו של דבר, ניתן לומר שאבותינו לא נהגו להניח חוט מבדיל, בגלל שלא יכלו לעשות ארבעה בתים נפרדים ממש. אבל לא בגלל שסברו כפוסקים אחרים. שאם כן, לא היו כותבי התכאליל מעתיקים דברי הרמב"ם בלי להעיר דבר. ולכן עתה שב"ה יש לאל ידינו לעשות ארבעה בתים נפרדים, נקיים את דברי התכאליל, ונבדיל בחוט ביניהם. אך כדאי להמליץ על גיד, וזאת כדי לבסס הלכה אחרת חשובה, שנתרופפה, שהתפירות בתפילין ובס"ת צריכות להיות רק עם גידים. ב ( אין הכרח בדברי רבינו אם להעדיף לשלב את הגיד המבדיל בין הבתים, יחד עם הגיד שבו תופרים את התיתורא. וקצת נראה לומר שדין הגיד כדין החוט או המשיחה. מה אלה אינם מתחברים עם הגיד, כי אי אפשר לתפור בהם. ולכן הם אינם בולטים. כך גם הגיד. במיוחד אם באמת אבותינו לא נהגו להניח חוט מבדיל, כנ"ל, הרי שלא כדאי להבליט את הגיד, כדי שלא יהיה אולי מעין לעז על הראשונים. ג ( אם יש גידים מכסלים, ברור שאנו, יהודי תימן, מחויבים בהם. מכח מנהג אבותינו. וזאת לפי עדותו הברורה של מארי, תפילין ומזוזה וס"ת, ג, הערה כ. כי הקבלה היא עמוד גדול בהוראה. ואפילו בשונה מדברי רבינו. אף ששמעתי מר' חיים בכה"ר עזרי זצ"ל גיאת, שאביו טען שאפשר בגידי עקב של ג'ירפה, והם ארוכים ואינם טעונים שזירה. אך לא ברור לי, אם מארי עזרי זצ"ל העיד היפך עדותו של מארי זצ"ל. ולכן עדותו של מארי זצ"ל היא שצריכה להנחות אותנו. כמובן, אם אם אין לנו גידים מכסלים, עלינו להשתמש בגידי עקב המיוצרים היום, כשיטת רבינו. ד ( מדברי רבינו, תפילין ומזוזה, וס"ת, ג, )טו( ) יד ( נראה שעדיף שגם הגידים יהיו צבועים, וזה מנויי התפילין. וה' יצילנו משגיאות, ויזכנו לעבדו באמת. ואתה שלום. וכל אשר לך שלום. ושלום לכל עמו בית ישראל בארץ ובתפוצות. בברכה רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי