א. אחרי קדיש אין לומר ישתבח, כי יש אומרים שהקדיש הוא נאמר בגין ק"ש וברכותיה. ויש אומרים שהוא נאמר בגין סיום הזמירות, ויש אומרים שהוא עולה לכאן ולכאן. ואם יאמר קדיש אחרי הזמירות, לאחר מכן ברכת ישתבח שהיא חותמת את אמירת הזמירות, הרי שקדיש זה לא יעלה לק"ש ולברכותיה, וספק אם יעלה לזמירות, בגין ברכת ישתבח. זאת ועוד: מן המפורסמות שנהגו לומר שירת הים אחרי הזמירות ולפני ברכת ישתבח. ומנהג זה, כנראה, כבר רווח בימי רבינו. ובכל זאת רבינו התייחס למנהג אמירת שירת הים אחרי ישתבח. והר"י אלברצלוני מגדולי הראשונים של חכמי ספרד בן דורו של חבירו ציין בספר העתים, שכך יש לנהוג ולא כנוהגים לומר שירת הים לפני ישתבח, שהרי בברכת ישתבח אנו מצווים ששיבחנו את השם בשירי דוד עבדו, ושירת הים אינה שירתו, אלא שירת משה רבינו. וגם בספר האשכול כתב כן, והוא מאותה תקופה מפרובינציה.
ב. על כגון זה נאמר, על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם. וכללו של דבר אין לסמוך בהוראה על מנהג שאינו הכי מתוקן, בלשון המעטה, אף שהוא נפוץ מאוד, כדי להורות הלכה לכתחילה, על פי אותו מנהג, במיוחד שיש שיבושים נוספים לומר ישתבח אחרי קדיש כמבואר לעיל.
ג. כך הייתי מורה גם לבני קהילות שאינם פוסקים כהרמב"ם, בגלל הנימוק הראשון שכתבתי בתשובה א'.