כל דאלים גבר
שלום הרב.
ישנו את הדין "כל דאלים גבר" במסכת בבא בתרא. איך יכול להיות שבי"ד פוסק ששני גברים שאמנם אין להם שום ראיה שהחפץ הנידון הוא ירושה אך נפסק שתעשה התמודדות לזכייה בחפץ? הרי "גדול השלום" כמו שאומר הרמב"ם והתחרות מוציאה האדם מן העולם.
כשיש ויכוח בדבר בעלות על נכס, ואין עדים לאף צד, ובשלב ראשון גם אין מסמכים תומכים, וכל אחד טוען ברי. ואין אף אחד מהם מוחזק בנכס, הרי "כל דאלים גבר", היא הליך שיפוטי, שהוא מעין דברי שלמה המלך, שיש לחתוך את הילד לשניים, ואז נגלה מי היא האם האמתית, אשר חסה על בנה ורוצה בחיותו. וכך גם במקרה דנן. הנחת העבודה היא שהבעלים האמתי ייתן נפשו על הנכס, כי הוא משוכנע שביום מן הימים ישיג מסמכים תומכים. לא כן מי שאינו דובר אמת, או אינו בטוח בצדקתו. יש לזכור שאם שקרן תופס בכח את הנכס, ואח"כ הצד שכנגד השיג ראיות לטובתו, לא זו בלבד, שהשקרן יחזיר את הנכס, אלא גם תשלומי פיצויים, שימוש וכיו"ב.