דילוג לתוכן העיקרי

פניה לבית משפט

שאלה

בס"ד שלום לרב אבי גר בבניין משותף שבקומת הקרקע שלו קיים מחסן בו מאפסנים דיירי הבניין חפצים שונים מאז שנת תשכ"ז. לאחרונה טוען אחד הדיירים שמחזיק מכולת באותו בנין כ 10 שנים, כי רכש את כל המחסן וכי על שאר הדיירים לפנות את חפציהם. ברור משפטי העלה כי קיים חוק ולפיו מחזיק בנכס 30 שנה יכול לרשום את הנכס על שמו וכנראה שהדיירים עומדים במעמד הזה. בעל המכולת ידע כי המחסן תפוס ובכל זאת קנה אותו וב"כ המוכר כמובן שלא התחייב למסור מחסן פנוי אלא מכר אותו כמו שהוא. שאלותי
א. האם לפי דיני תורה יש לדיירים זכויות במחסן?
ב. האם מותר לפנות לבית המשפט ע"מ להוציא צו למניעת פינוי המחסן?
ג. אם יאות בעל המכולת למכור לדיירים את המחסן האם מותר ללחוץ אותו במחיר בטענה שאפשר לגשת לבית המשפט?
תודה מראש על התשובה

תשובה

ההנחה היא, שהמחסן שבקומת קרקע של בית משות, הוא רכוש משותף, אלא אם כן יוכח ההיפך, כלומר יש והחברה הקבלנית שבנתה את הבניין משיירת לעצמה חלק מהרכוש המשותף, ויש שהיא מוכרת אותו לאחד הדיירים. לכן יש צורך לברר בחוזים של הדיירים, אם יש סעיף המתייחס לרכוש המשותף, ולמחסן זה. כמו כן יש לבדוק במשרד רושם המקרקעין אם יש הצמדה לגבי מחסן זה. היה והמחסן לא שויר כרכוש החברה הקבלנית, ולא נמכר מרשית הבנייה למאן דהוא, המחסן הוא של כל הדיירים. והחברה הקבלנית שמכרה את המחסן לבעל המכולת, לפני עשר שנים, מכרה דבר שאינו שלה. אלא של כל הדיירים. אולם אם המחסן שויר בבעלות החברה הקבלנית, הרי המכירה לבעל המכולת לפני עשר שנים היא מכירה בת תוקף. והחזקה והשימוש של הדיירים במחסן לא הקנה להם שום בעלות. כזוהי עמדת ההלכה אלא אפילו, לפי החוק, התיישנות של 30 שנים בזכות של מקרקעין, דווקא במקרקעין בלתי מוסדרת, לא כן במקרקעין שלכם.