דילוג לתוכן העיקרי

הלכות חנוכה ובשר חלוט

שאלה

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א
1)(א) הרמב"ם פוסק בהלכות חנוכה פ"ד ה"ה וז"ל אין מדלקין נרות חנוכה קודם שקיעת החמה אלא עם שקיעתה ע"כ. ומארי יוסף קאפח ז"ל ממש עם שקיעת החמה - דהיינו לאחר שקיעתה עד צה"כ, משמע שזמן השקיעה הוא לפני צה"כ. לעומת זאת בהל' שבת פסק הרמב"ם (פ"ה ה"ד אות י"ד) וז"ל משתישקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים וכו'. ומארי כתב שם שקיעת החמה לדעת רבינו היא תחילת צה"כ ואינו העלמות החרס מן האופק אלא לאחר העלמות השמש ע"כ ולכאורה זה סותר את מה שכתב מארי בהלכות חנוכה, דהיינו, בהל' חנוכה הזמן לפני צה"כ ואילו בהל' שבת בצה"כ?
1)(ב) האם זמני השקיעה, צה"כ ועלות השחר שבלוחות השנה הם גם לפי החישובים של עדתינו?
2) מארי קאפח ז"ל כתב בהל' חנוכה פ"ד ה"ז אות ט', וז"ל, שמי שדר בעליה בין למעלה מעשרים בין למטה מעשרים מדליק במקומו ואם אין היכר לו לא יהיה היכר לחנוכתו ע"כ. משמע שאפשר להדליק למעלה מעשרים וצריך להדליק בחלון הסמוך לרה"ר. אך מה זה יעזור לנו והרי אין בזה פרסומי ניסא כמו שכתב מאיר אם אין היכר לו לא יהיה היכר לחנוכתו?
3) האם מותר לאכול בשר לא חלוט כאשר אני מתארח אצל חבר או בישיבה וכד', האם אין זה מעצם הדין שכך צריך לנהוג ולכן אסור בכל אופן גם אם זה יפגע במשפחה או שזה מנהג שנהגו להחמיר ולכן במקום שאנשים יפגעו, נאמר עדיף לאכול בשר לא חלוט מאשר בשר אדם?
בתודה מראש אלחנן מנצור

תשובה

1. תחילת צה"כ שרבינו הזכיר בהלכות שבת הוא זמן הדלקת נרות שבהלכות חנוכה. בשני המקרים, שבת (לעניין דין תורה, וספק תורה דהיינו בין השמשות) ולעניין הדלקת נ"ח, היעלמות החרס מן האופק, אינו תחילת צה"כ. והוא יום לכל דבר, ורק מיציאת כוכך אחד מתחילים אנו להתחכך בשקיעה, ובין השמשות לעניין שבת הוא רלבנטי להדלקת נ"ח. עם זאת, על דרך החומרה, נהנו לעניין שבת, שמשעה שהחמה נעלמת מעינינו, שלא לעשות מלאכות, אף שמבחינה הלכתית טהורה, עדיין יום. יש הבדל בחשבונות, אין לי פנאי כעת להתייחס לכך.
2. בעליה מדליק בחלון הסמוכה לרה"ר, אם היא בתוך עשרים אמה מרה"ר. ואם היא בוהה יותר, לא ידליק שם, אלא או שידליק בפתח ביתו בעלייה או בפתח הכניסה לבית שממנו הוא נכנס לעלייה. וזהו המקום המובחר יותר.
3. חובת המארח להגיש לאורח אוכל כשר לפי שיטתו של האורח, או שיאמר לאורח שהאוכל אינו לפי הכשרו, וכך נהגו ב"ש וב"ה. ישיבה היא של התלמידים. לא של הרבנים. ולכן חובתה להגיש אוכל לכל תלמיד לפי הכשר שלו, ולכן על הישיבה לחלוט את הבשר. כי בשר חלוט כשר לכולם.