דין דם וסכין שחתך בה בשר לא מוכשר
הלכות מ"א פ"ו כ סכין ששחט בה, אסור לאכול בה רותח: עד שילבן הסכין, או ישחיזנה כולה במשחזת, או ינעצנה בקרקע קשה עשרה פעמים; ואם חתך בה רותח, מותר. וכן אינו חותך בה צנון וכיוצא בו מדברים החריפים, לכתחילה; ואם הדיח הסכין, או קינחה בכלי -- מותר לחתוך בה צנון וכיוצא בו, אבל לא רותח. - האם אותו הדין לסכין שחתך בה בשר לא מוכשר (או בשר מוכשר שלא נחלט)
2. פ"ו ה"ב דם האדם -- אסור מדברי סופרים, אם פירש; ומכין עליו מכת מרדות. אבל דם השיניים, בולעו ואינו נמנע. הרי שנשך בפת, ויצא עליה דם -- גורד את הדם ואחר כך אוכל, שהרי פירש. - האם מותר למצוץ פצע ביד מהדם שבו ואח"כ לירוק אותו?
תודה רבה, ושכרו כפול!
1. רבינו לא פסק כמ"ד שבית השחיטה רותח, ורק בגלל דוחקא דסכינא במקום שהוא שוחט החמירו שלא יתחזק בה רותח, בגלל שהרותח ממיס השומנים שעל הסכין, או עד שישחיזנה או ינעצנה בקרקע עשר פעמים. וגם לחתוך צנון שהוא חריף אסור רק לכתחילה, אבל בדיעבד מותר. ודי בהדחת הסכין או קינוחה בכלי כדי לחתוך בה צנון לכתחילה. מכל זה אתה למד שאין איסור לחתוך בסכין שחתך בה בשר בלתי מוכשר, אם הדיח את אותו סכין. שהרי סכין ששחט בו טריפה, שוחט בה כשרה, אחר שידיחנה, ולא יותר מהדה, או מהנה בבליות. מאכ"א, יז, ה. אבל בוודאי שלא כדאי שישתמש בסכין שחותך בה בשר בלתי מוכשר, שמא לא ידיחנה היטב.
2. אסור למצוץ דם מן היד ולבלוע, כי זה דם האדם שפירש, אבל מותר למצוץ ולפלוט. כמו שהמוהל מוצץ ופולט.