תורת ישראל כתורת חיים מחנכת אותנו לשאוף לערכים נעלים של שלמות האדם וקדושת הבית היהודי, מכאן שהן האיש והן האשה מרכיבים את הבית היהודי בחלקים שווים נדרשים לטפח את האישיות שלהם ובמיוחד האשה שלא לשים דגש על הנשיות אלא על האישיות. ואמנם צניעות האשה היא אחד מערכי היסוד ביהדות. למרבה הצער, עינינו רואות לא זר שכאשר חברה כלשהי חרגה מנוסחה זו וטיפחה את הנשיות היא שגרמה בסופו של דבר לזילות האשה ועל רקע זה גם התחזקה והלכה תנועת הפמיניזם. לעומת זאת, תורת ישראל שניתנה לנו ע"י בורא העולם המכיר את נבכי הנפש של אדם, נתנה לנו הוראות בדוקות לשמירת כבודה של האשה. וכפי שלא יעלה על הדעת שאדם יהיה מושלם כאשר ידיו מתפקדות כרגלים ולהיפך, כך נועדו תפקידים שונים לאיש ותפקידים שונים לאשה ע"מ להגיע להרמוניה בתפקוד הבית היהודי המושלם. שהרי כאשר יש שוויון מתמטי מגיעים למצב בלתי נסבל שלאי הכרעה בתחומים רבים בחיים ועל כן דאגה תורת החיים לבסס את הקשרים בין האשה והאשה על בסיס איזון פונקציונלי שיסייע להגיע ליעדי השלמות. ואכן התנ"ך רצוף בסיפורים רבים המועדים ללמד אותנו את דרכי עבודת ה' הרצויות. ואמנם אנו מוצאים את שרה ורבקה אמונתנו כגורם מחנך מרכזי עד כדי התערבות ה' שאמר לאברהם: כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". מכאן, שכל תיאורי השושלות בתנ"ך אינם לא בשביל הסיקור הביולוגי אלא ההתמקדות היא בפן החינוכי תוך הצנעת עץ היוחסין. ראי גם ראי, כמה הקדישה התורה לתיאור התפתחות השושלת האנושית של דור המבול ודור הפלגה לעומת ההרחבה בתיאור האירועים בחייהם של אבות האומה. ואם חשקה נפשכם להרחיב את ידיעותיכן בנושא התייחסות התורה והייעודים שהיא מועידה לאשה, רצוי לעיין בספרות מתאימה של חז"ל וגדולי ישראל המתמודדים עם נושא זה ללא פניות. ואכן מעיון בדברי חכמי ישראל אנו נקבל את התשובות גם לשאלות הנוספות שלכם. הגמ' מציינת ששמה של אמו של אברהם היא אמתלאי בת כרנבו. ואילו לגבי עונשו של הגבר בסיפור של האשה הסוטה, אומרים חכמי ישראל שאם אכן הבדיקות מגלות שהאשה חטאה למרות שבעלה התרה בה ע"י עדים, הרי כל מה שיקרה לאשה יקרה גם לגבר שהיה אתה והוא ימות ביסורין ובביזיון. וההקפדה באשה הסוטה יותר מן ה איש הסוטה, משום שיש באשה הסוטה משהו ביולוגי ייחודי, האפשרות להרות. ואז מסתבכים בבעיית ממזרות, כי האישה יכולה לחיות חיי אישות עם גברים שונים, אך להרות, היא הרה רק מאחד. ולכן במקרה של אשה סוטה, מלבד פאן הבגידה, יש ומסתבכים עם מום של זרות בוולד. דבר שיפגע בו, ובכל הנוגעים בדבר. ולכן דרכה של התורה להדגיש את הייחוס לאבא, כדי להבליט את הברכה של היהדות, לקדש את חיי המשפחה, שהאשה חיה חיי אישות רק עם בעלה, ושאין ספק שהוולד הוא ממנו. כי ממנה, המיילדת רואה, ואחריו רואים. ואין ספק באמהות. משום כך שכשיש בעיה בעניין האבהות חכמי ישראל מייחסים הוולד לאב, כמו בעניין בנות שמואל שנפלו לשבי. וכן כשהאמא גילתה תפקיד מרכזי ואקטיבי בבניין המשפחה, יש והיא המקור לייחוס. ועל הדקדוקים שלך מעניין גלעד וכיוצא בזה נופלים, כי הם עניין של התייחסות, כשבע"ה לא תהיה לך גישה פמיניסטית תראי שאין ממש בדקדוקים אלו. וה' יאיר עינייך במאור תורתו. ואמנם צניעות האשה היא אחד מ