מקובל לומר שיש שו"ע חלק חמישי, למרות שיש רק ארבעה חלקים. והחלק החמישי הוא החלק הבלתי כתוב והוא היכולת ליישב את ההלכה, בכל מקום ובכל זמן, בשים לב לצרכים הרוחניים כדי לשמר ארחות קודש לעם קודש. אכן אין, מבחינה עקרונית איסור הלכתי לגדל שער ארוך בראשו של האדם. אבל, אין ספק, שאם באותו דור, ובאותו מקום, שלומי אמוני ישראל נוהגים לגלח שער ראשם לחלוטין, ויש מי שיוצא דופן, ומגדל שער ראשו ארוך, יש להתחקות אחריו. אפשר שמקרה הוא, נצר חד פעמי הוא, לצורך רוחני. אך אם החריגות שיש בהתנהגותו היא סימפטום למה שהוא יותר פנימי ויותר עמוק של התנגדות למסורת אבות, הדבר טעון טיפול. ואוי להורים או למחנכים, או לרבנים, שאין נותנים את דעתם להתנהגות חריגה, כאילו אינה נורה אדומה. אמנם צריכים לפעול בשום שכל, וללא תקיפות, אלא בבירור, בחכמה ובמאור פנים, אך אסור להתעלם שהחריגות היא איתות לסביבה. צא וראה, מגולחי הראש והזקן, צא וראה בעלי העגילים, צא וראה זקיפים ונטיפים בשער הראש עם ג'ל וכיו"ב. כי כך דרכה של מחלה רוחנית, שהיא "מתחילה בשינוי מסורת", ואם אין שמים לב אליו, ואין מטפלים בו כראוי, היא מבטאת את הפנימיות בשינויים רבי עצמה. וכבר הארכתי, אך יש צורך בדבר. ודי לחכימא, ואידך זיל גמור.