דילוג לתוכן העיקרי

פירוש המונח "הוצאות כבוד אחרון"

שאלה

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לברר מהי ההגדרה או לחלופין מה מקובל בהלכה בהוצאות הכרוכות בכבוד אחרון של נפטר אשר ציווה במפורש על הוצאות אלה בצוואתו תחת המונח כבוד אחרון? האם נכללות הוצאות נוספות מעבר לקבורה, חלקה, מצבה והשבעה? האם השלושים? יום השנה הראשונה ו/או כל יארצייט עתידי כלול? האם כלול בכבוד אחרון אף תרומה והנצחה שהיא מעבר למצבה גרידא, דוגמת כתיבת ספר תורה? נציין כי מדובר במנוח אשר היה איש חסד וברצון המשפחה הרחבה להנציחו כראוי ולשכנע את חלק מיורשיו להקצות סכום להנצחה? נציין כי הקבורה, החלקה, השבעה שולמו מכספי המנוח, - אך פנינו לעתיד. נודה באם ניתן להרחיב את היריעה בנושא זה וכן מה ניתן לכפות על היורשים לשלם מהעזבון (בתקווה כי לא נדרש לכך) בברכה

תשובה

לפי המנהג הדבר פשוט שזה כולל לוויה וקבורה, חלקה מצווה ושבעה, אבל מאחר ועניין יום שלושים ויום השנה הולך ומתפשט אפשר שגם הוא יכלל בהגדרה זו של כבוד אחרון. לעומת זאת כתיבת ס"ת וכיו"ב, כל שאין התייחסות מפורשת לכך בצוואה, הוא אינו כלול בהגדרה הסתמית, "כבוד אחרון". אולם ללא כל קשר עם התשובה הנ"ל, אם יש בירושה כדי להנציחו הנצחה הולמת, ואם היורשים מבוססים מבחינה כלכלית, טוב הדבר שינציחו יקירם, בדבר שיש בו מצווה גדולה וחשובה.