שאלות שונות
לכבוד מורנו ורבנו הרה"ג רצון ערוסי שליטא:
1. בתימן נהגו לסמוך על העירוב כפי שיש היום ברוב הערים בארץ, האם ניתן לסמוך על זה גם היום בארץ?
2. בהרמב"ם ברכות (של הרב קאפח) פרק ג' ה - ט': כותב רבינו עיסה שלש אותה בדבש או בחלב או בתבלין - מברך עליה מזונות. ברצוני לדעת לפי מנהג הדרדעים: מה מברך על קרקר. לפי הנכתב לעיל צריך לברך עליו המוציא?
3. מהו שעור קביעת סעודה לפת הבאה בכיסנין?
4. האם לפי מנהג תימן (השאמי) ראוי להדר לשתות יין בקידוש ללא דבש/סוכר/מבושל? או שזוהי חומרה יתרה?
5. לעניין בשר:
א. לעניין בשר: האם בתימן כולם נהגו לעשות חליטה?
ב. מה צריך לעשות בארץ לפי מנהג השאמי?
ג. אם אני מתארח אצל בני משפחה (חמותי) והם לפי אשכנז - אינם חולטים, האם מותר לי לאכול אוכל שחייב בחליטה שאינו נחלט?
6. לעניין תנור אפיה המשמש לחימום אוכל בשבת (במקום פלטה):
א. האם יש בזה "מחזי כמבשל"?
ב. האם ניתן לשים מטבע שיחצוץ בין התנור לדלת התנור למניעת סגירה הרמטית - האם זה מתיר להשתמש בתנור בשבת?
7. ידוע שיש מחלוקת לגבי טלית קטן:
א. האם נהגו ללבוש טלית קטן בתימן?
ב. שמעתי שלבשו מעל הבגדים, האם זה נכון?
ג. כיצד יש לנהוג בארץ לפי דרדעי ושאמי? בברכת תזכה למועדים טובים
1. בצנעא סמכו על חומה במנאכה על היותה בהר, וכן עוד יישובים הרריים. איני יודע כיצד נהגו בשאר המקומות המרחביים. לפי מורנו הרב יוסף קאפח ניתן לסמוך על עירוב צורת פתח.
2. לפי הרמב"ם יש לברך עליו המוציא.
3. לפי מורנו הרב יוסף קאפח בשיטת הרמב"ם, די בכוונה שזו סעודתו.
4. בתימן כולם נהגו לקדש על יין בלי סוכר ובלתי מבושל.
5.
א. בצנעא - כן. לפי מיטב זכרוני גם בהרבה מקומות מחוץ לצנעא.
ב. גם אלו שנהגו לפי מהר"ק משרקי נהגו בחליטה, אבל לא הקפידו במקומות ציבוריים.
ג. לא. עליך לאכול צלי, או מטוגן בשמן רותח, או חלוט.
6.
א. כן.
ב. לאו דוקא מטבע. כל דבר החוצץ. אבל חציצה זו רק מסלקת את החשש להמנה, אבל אין היתר להניח בתנור ביום שבת, גם תבשיל שנתבשל כל צרכו ואפילו מוצק.
7.
א. היו זקנים שנהגו, אבל בלי ברכה.
ב. כן.
ג. ללבוש בלי ברכה.