דילוג לתוכן העיקרי

חציצה בטבילה

שאלה

שלום לרב
אני עומדת להתחתן אך לצערי עברתי ניתוח קטן שכנראה לא יתרפא עד ליום בו אטבול לפני החתונה, ושאלתי היא: הרמב"ם כתב בהלכות מקוות פ"ב: "אלו חוצצין באדם... וגלד שעל גבי המכה, וסם יבש שעל גבי המכה... ודם שנסרך בבשר -- אפילו לח, חוצץ." ובהלכה י"ג "ואלו שאין חוצצין באדם: קלקי הראש ובית השחי ובית הסתרים באיש, ולפלוף שבעין, וגלד שהעלת המכה, וליכלוכי צואה שעל בשרו, וצואה שתחת הציפורן, וציפורן המדולדלת, וכשות הקטן והוא השיער הדק שעל בשרו -- כל אלו אין חוצצין." ובהלכה כ - כא "שרטה בשרה והוציאה דם, וטבלה -- בתוך שלושה ימים, אין מקום השריטות חוצץ; לאחר שלושה ימים, הרי מקום השריטות חוצץ, מפני שהדם קופה שם, כגלד שעל גבי המכה... במה דברים אמורים, לעניין טהרות; אבל להתירה לבעלה, הרי זו מותרת. אף על פי שנתנה תבשיל לבנה, או שהיה בה שרט ישן, או שהיה על גב עיניה כוחל, ובין פתחה עיניה או עיצמה אותן -- הרי זו מותרת לבעלה: שכל הדברים האלו וכיוצא בהן אינן חוצצין אלא מדבריהם, ולעניין טהרות גזרו; לעניין בעילה, לא גזרו". הפצע שלי הוא כ -2 ס"מ אורך וס"מ רוחב הוא היה תפור אך התפירות נמסו והרופא יעץ לי לא לתפור שוב כי אם לקחת אנטיביוטיקה למניעת זיהום, ולהמשיך לשטוף את המקום תכופות, ולחטא פעם או פעמיים ביום. נראה לי שהפצע יהיה יבש עד הטבילה אך מה עלי לעשות? האם אוכל לטבול עם גלד זה? אם מעט יתקלף ומעט יישאר מה יהיה הדין אז? והרי כתב הרמב"ם (בעלי לעתיד הראה לי אך בכל זאת אני שואלת) בהלכות מקוות: יג דבר תורה: אם היה דבר החוצץ חופה את רוב האדם, או רוב הכלי -- לא עלתה להן טבילה. והוא שיהיה האדם מקפיד עליו, ורוצה להעבירו; אבל אם אינו מקפיד עליו, ולא שם אותו על לב בין עבר בין לא עבר -- אינו חוצץ, ואף על פי שהוא חופה את רובו. וכן אם היה חופה מיעוטו -- אינו חוצץ, אף על פי שהוא מקפיד עליו. יד מדברי סופרים: שכל דבר החוצץ -- אם היה מקפיד עליו -- לא עלתה לו טבילה, אף על פי שהוא על מיעוטו; גזירה, משום רובו. וכל דבר החוצץ -- אם היה חופה את רובו -- לא עלתה לו טבילה, אף על פי שאינו מקפיד עליו; גזירה, משום רובו המקפיד עליו. טו נמצאת אומר שאם היה על בשר האדם או על גוף הכלי דבר מדברים החוצצין, כגון בצק וזפת וכיוצא בהן -- אפילו טיפה כחרדל, והוא מקפיד עליה -- לא עלתה לו טבילה; ואם אינו מקפיד עליה -- עלתה לו טבילה, אלא אם כן היה חופה את רוב הכלי או רוב האדם כמו שביארנו. אז מספיק שאיני מקפידה על כך? וכי אם אקפיד זה יעזור? הרי אפצע עצמי אם אנסה להוריד הגלד, וזה לא ממש דומה לטיפת זפת שהיא מגעילה אותי ואני רוצה להסיר אותה ממני, ואף יכולה לעשות כן ע"י אציטון או משהו דומה. אנא מהרב יבאר את הדברים, כי מעט התבלבלתי מהמקורות הללו. * הסבר לי בבקשה את שכתב הרמב"ם בהלכות מקוות פרק א הלכה ז "וכן הנידה שטבלה בבגדיה, מותרת לבעלה." * בהלכה ט כתב הרמב"ם "והטובל פעמיים במקוה, הרי זה מגונה", מדוע המדריכת כלות אמרה לי לטבול 3 או 7 פעמים תלוי במנהג? ובעלי לעתיד אמר לי שדי בפעם אחת לפי הרמב"ם... * אודה לרב על תשובתו.

תשובה

1. אכן לפי רבינו, הגלד שיהיה לך לפני החתונה לא יחצוץ בפני הטבילה, אך יש לזכור שבמקוואות שלנו היום יש בלניות שהן מונחות ע"י הלכות של השו"ע והאחרונים, והן מקפידות על כך.
2. מבחינה עקרונית יכולה אשה לטבול כשעליה בגד רופף, למעשה במקוואות אין נוהגין כן, רק בגיורת.
3. לפי רבינו, די בטבילה אחת, ולפי מורנו הרב יוסף קאפח אסור לטבול מספר פעמים.