דילוג לתוכן העיקרי

קריאת שמע

שאלה

כבוד הרב השלום והברכה,
תודה רבה מעומק הלב על תשובותיו המחכימות ומדריכות וה' יסייע בידו בכל דיפנה. שאלותיי הן:
א. אם התפללנו ערבית מבעוד יום, עוד לפני זמן ק"ש (התפילה היום - יום יא' אייר בשעה רבע לשבע מתחילים ובשעה שבע וחמישה מסיימים, האם יש לומר קודם את ק"ש ואח"כ לברך על הספירה (מדובר שכל אחד חוזר על ק"ש ומשלים את הספירה בביתו) או להפך? וכן אם שכחתי לומר את ק"ש (הפעם השניה - ביחיד), ונזכרתי סמוך לעלייתי ליצועי האם אני צריך עדיין לומר ק"ש פעמיים (אחד של החזרה והשניה של על המיטה)? מה עלי לעשות במקרים אלו?
ב. אם שכחתי לברך "נפשות" או מעין שלוש או ברכת המזון, ונזכרתי לאחר שהתחלתי להתפנות (שירותים) ששכחתי, האם אני יכול לברך אותן? והאם יש חילוק בין דרבנן לדאורייתא (מזון וברכות אחרונות)
ג. חפשתי את התשובה של הרב לגבי הנוסח של "ובבנות שלא ימותו" בברכת האורח וחוות דעתו בנידון, אך לא מצאתי, אם אפשר הכוונה לביאור העניין אשמח.
ד. מהו המקור להוראת האצבע על ספר התורה כשמוציאים אותו מהארון ולנישוקה? נכחתי בשיעורו של ד"ר אורי מלמד לפני מספר שנים בביהכנ"ס של מארי ולמדנו כי המקור לכך הוא מספר איוב, איני זוכר מהו המקור..
ה. האם יש בעיה בנתינת מתנה לרב? מבחינת קרדום לחפור בה ובכלל שימוש כביכול בתורה והנאה ממנה ועוד בחינות כהנה? שוב,
תודה הרב על סבלנותו הרבה ופלא איך הוא עומד בנטל. את השאלות אנחנו חייבים להעלות משום שקצת חסר לנו מגדלורים בימים טרופים אלו. עם זאת, בזכות האינטרנט והטכניקות השונות אנו מסננים חלק גדול של שאלותינו בעקבות שואלים אחרים, ובכל זאת...

תשובה

א. ק"ש ניתן לקרוא לפני צה"כ ולחזור ולקרוא אחר צה"כ. וניתן לקרוא ק"ש שעל המטה, אבל במלואה. כדי לצאת ידי חובת ק"ש מן התורה. לא כן ספירת העומר. ליפ שיטת רבינו, אן לספור לפני צה"כ. ואם ספר - לא יברך, כי שמא לא יצא. ויספור לאחר צה"כ בלי ברכה. משום כך הדרך הטובה ביותר, שלא יספור רק אחרי צה"כ, ואז יספור בברכה.
ב. כן. עשיית צרכים אינה מהווה הפסק.
ג. לפי הכת"י אין "ובנות שלא ימותו", והללו שהוסיפו "ובנות של אימותו" התכוונה לשלושה בדקי מיתה שניתנו לאשה, נדה, חלה, ונר שבת.
ד. איוב, לא, כ, ז ותשק ידי לפי, ועיין פירוש הרס"ג, שם, והערת מורנו הרב יוסף קאפח, שם, וכן ראב"ע, שם.
ד. אם אין המתנה תנאי להסכמתו שילמד תורה, ואם המתנה היא לאות הוקרה לו, ולא כשכר עבור כך שהוא מלמד אתכם תורה - מותר.