קודם כל יש להבהיר, שאני מבין משאלתך שמדובר בגויים. ושאלתך היא, מהו יחסינו לגויים שכופרים בה', אך מאמינים קצת בנצרות. והם, אולי, ישוכנעו להתנצל, אם יש לשכנעם להתנצל, כדי שאולי אם יהיו נוצרים, נצליח לגייר חלק מהם. אולם עליך להבין שאין היהדות עוסקת בגיורים, באופן יזום, אלא היא אוסרת ישיבתם של עובדי עבודה זרה בארץ הקודש. ובזמן המשיח, מפאת שתרבה דעת, הרבה מן הגויים יגלו עניין בה' אלוקי ישראל ובתורתו. ולכן, אין אנו אמורים לנצר גויים כופרים בה', כדי שאולי נגייר אותם או חלק מהם בעתיד. ולמרות הכל, היהדות שוללת את הכופר בה' תכלית השלילה. אחריו בדרגת השלילה, עובד עבודה זרה, אחריו, הנוצרי. כי רבינו בהלכות מלכים עפ"י כת"י תימן, הבחין בין עובד ע"ז לבין נוצרי שגר דינו כעובד עבודה זרה, אך בדרגה פחותה יותר. ואשר לאבחנה בין הכופר בה' לעובד עבודה זרה, יש לומר שהרמב"ם באופן עקרוני משווה ביניהם. ובכ"ז ניתן לדייק מדבריו שלעובד עבודה זרה אמונה כל שהיא, להבדיל מהכופר בה', מחמת האידיאולוגיה שהרמב"ם בז לו לחלוטין.