משנת הרמב"ם - נסים
לכבוד הרב שלום מרצה פלוני באונ' אמר כי לפי רמב"ם יש לפרש את כל הניסים באופן טבעי. הכל ע"פ חוקי הטבע. (אין באמת נס על טבעי) דוג' שהביא היא דברי הרמב"ם על יהושע "שמש בגבעון דום" שלא באמת נעצרה החמה במהלכה אלא נראה היה להם כיום ארוך. ע"כ המרצה. לי הדברים נראו תמוהים ומקריאה במו"נ נראה לי להיפך - ע"פ ח"ב פ' כה ופ' כט. וכן במאמר תחיית המתים - נסים אכן מעל חוקי הטבע ונקבע כך בבריאה (וכן בפהמ"ש אבות פ"ה מ"ה). וכן הדוג' שהביא אינה נכונה לדעתי ע"פ מו"נ ח"ב פ' לה. ילמדנו הרב מהם הנסים ע"פ הרמב"ם?
הדברים אינם פשוטים. ברור שיש ניסים, והרמב"ם מדוה בקיומם, וכבר ציינת המקורות. אבל גם ברור, שלפי הרמב"ם אין התרחשות הנס בבחינת חידוש רצון של ה', חלילה. ומנגד, הם אינם רק חוקי טבע רגילים, שאם כן, מדוע הם נחשבים נס. ומדוע חז"ל אמרו שיש ניסים שנקבע בסוף ששת ימי בראשית, בין השמשות. ואם הכל רק חוקי טבע, מדוע הרמב"ם נלחם על האמונה בחידוש העולם, יש אחר ההעדר המוחלט. ואם הכל רק חוקי טבע, אם כן, אין השגחה פרטית לאדם, ואין דין ואין דיין. אלא על כרחנו שה' ברא בבריאה, לא רק חוקי טבע רגילים, אלא הטביע בבריאה כוחות יוצאים מגדר הטבע הרגיל שיתרחשו בנסיבות מסוימות שתלויות בהתנהגות של בני אדם, ואידך זיל גמור.