שלום לכבוד הרב
בביהכ"נ שאני מתפלל ראו אותי בליל שבועות כאשר הם קראו את הזוהר שאני עושה חזרה בלימוד על מורה נבוכים (ללמוד אני לומד רק עם חברותא חזרה אני לעצמי), אחד המתפללים שהוא אחראי ביהכ"נ אמר שלא ראוי שאלמד מורה נבוכים וכי ספרי חקירה הם אסורים ויכולים לשבש דעתו של אדם. והתחיל לשאול אותי שאלות חודרניות לגבי אם אני מאמין בזוהר ועד כמה. עניתי לו על שאלותיו כך
1. אומנם לא סיימתי את הש"ס עדיין אך משום שאני מתעסק המון עם מדע (לימודי תואר שני בפיסיקה) הלימוד במורה נבוכים רק מחזק אותי ומיישב את דעתי אני לא אעיד על עצמי שאני אדם שלם.
2. אמרתי לו גם שדרך מורה נבוכים ומשנה תורה וההקדמה למשנה גורמים לי להבין יותר את משמעות סיפורי חז"ל וכן הבנת הגמ' יותר.
3. הסברתי לו שיש המון ישוב דעת עם עולם התורה והמדע כאשר לומדים את משנתו של הרמב"ם
4. לגביי הזוהר - אמרתי לו שאני לא כל כך מכיר את הזוהר כי לא יצא לי ללמוד אותו וכי אני חושב שעדיין איני ראוי, ולגבי השאלה אם אני מאמין בזוהר אמרתי לו שלפי מה שאני יודע שמייחסים את הזוהר לרשב"י למרות שמופיעים שם שמות של אמוראים ותנאים שאחרי תקופת רשב"י. וכאן לצערי בא הפיצוץ --- הוא טען שדבריי הם כפירה וכי זה מה שקורה למי שלומד חקירה הוא טען שאין לו בעיה עם המשנה תורה אך השאר מסלף את האמת. אמרתי לו שלא
רציתי שידעו שאני לומד מורה נבוכים מכמה סיבות שלא ישאלו אותי על הספר וכך אפר את צוואת הרמב"ם אם אתחיל להסביר מה אני לומד וכן מי אמר שאני מבין נכון ואולי אטעה והטעה. הוא קצת כעס אבל סה"כ היחסים ביננו נשארו בסדר. עכשיו לעיקר!!!!! האם באמת עליי להפסיק את הלימוד במורה נבוכים וספרי חקירה אחרים? האם עדיין מוקדם בשבילי ללמוד ואיני בשל ובכך אוכל להגיע לכפירה למרות שככול שאני מתקדם בלימוד האמונה שלי נהיית יותר ויותר מוצקה (עד כדי כמעט ידיעה)?
בתודה רבה וסליחה על אורך המכתב אך היה לי חשוב להביא את כל הרקע. מחילה מראש ויהי רצון שה' יתן ברכות על ראשך ותמשיך להאיר אותנו בידיעות התורה ובסבלנות לעזור לעם ישראל אריכות ימים ובריאות איתנה.