שלום רב לכבוד הרב.
אני מטפל ברפואה משלימה, מטופלת שהייתה אצלי לשלושה טיפולים טוענת שהייתה החמרה במצבה מבחינת הסימפטומים ועל כן היא תובעת אותי בבית דין לתביעות קטנות. אני מבקש להבהיר ששלושה טיפולים הינם למעשה רק חצי הדרך בטיפול סטנדרטי וא"א בשום אופן להסיק מסקנות על התועלת שבטיפול לפני כן. כמו כן לעיתים קרובות ישנה ריאקציה של החמרת הסימפטומים לאחר הטיפולים, זוהי תופעה ידועה והמטופלים מיודעים על כך. האבחון עפ"י שיטת הטיפול בה אני עוסק נשענים על תיאוריה רפואית שונה בתכלית מזו המערבית ולכן אין מקום להסיק ממנה על הרפואה המערבית ולהפך. מן הבחינה של היושר הפשוט נראה לי שכל אדם שבוחר לו דרך להירפא למעשה יודע שאין אף שיטה בה ניתן להבטיח ריפוי זהו חלק מן הסיכון כביכול שאדם לוקח לעצמו. החל מכדור אקמול וכלה בניתוח מסובך לא ניתן להבטיח הצלחה ועם זאת לא יעלה על הדעת שאדם יבקש את כספו בחזרה כאשר הטיפול לא מצליח. לסיכום: א - הטיפול לא הסתיים ולמעשה הופסק באמצע. ב - ריאקציות הן דבר ידוע בכל מקצועות הרפואה. ג - לא מקובל להחזיר כסף על טיפול הגון שלא צלח. למרות כל הדברים הללו שהובהרו למטופלת היא אינה מוכנה לקבל זאת. לאחר שהנ"ל התלוננה הצעתי לה לגשת לדין תורה (היא אשה דתיה שומרת תורה ומצוות) ולאחר שהגישה את התביעה הצעתי לה בשנית לגשת לדין תורה הנ"ל מסרבת לעשות זאת. כיום אני ניצב בפני משפט, דבר שאין אני מורגל בו. אני מבקש לדעת מהו דין התורה במצב זה היות ואני מבקש להיות נקי כלפי שמיה גם אם חס ושלום אפסיד במשפט. כמו כן אני מבקש לדעת האם ישנם הליכים הלכתיים שאני יכול לנקוט כנגד הגברת הנ"ל, האם היא נחשבת למסורבת דין למרות שההצעה לגשת לדין תורה נעשתה בע"פ בנוכחות בעלה ועד נוסף. אשמח מאוד לקבל בהקדם את דעת הרב.
תודה מראש.