כתב הרמ"א, שו"ע, או"ח, יז, ב, שאם הנשים רוצות להתעטף בטלית ולברך עליו, הרשות בידן. כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, אך מיחזי כיוהרא, ולכן אין להן ללבוש ציצית. לעומתו, כתב רבינו, ציצית, ג, י, נשים פטורין מן הציצית, ואם נשים רוצות להתעטף מתעטפות, רשאיות להתעטף אבל בלי ברכה. ויונתן בן עוזיאל, דברים כב, ה, בדעה שאסור לאשה להניח תפילין או להתעטף בטלית כי דברים אלו לדעתו, הם דברים גבריים, והתורה אסרה על אישה ללבוש בגדי גבר, ואסרה על הגבר ללבוש בגדי נשים. כל זה בטלית גדולה שבה ניתן להתעטף, שהמצווה היא בעיטוף ולא בלבוש, שהרי נוסח הברכה "להתעטף בציצית". הטלית הקטנה, מעיקר הדין, היא אינה טלית שאם לובשים אותה מקיימים מצווה, כי אין משתמשים בה בדרך עיטוף, אלא רק בדרך של לבוש, ולכן אין יכולים לברך עליה אשר קדשנו וציונו להתעטף בציצית. ולכן נראה, שאפילו לרמ"א מותר לבנות ללבוש טלית קטנה במסגרת הצגה, אם ההצגה כשרה, והיא מוסיפה יראת שמים, כי אין חשש יוהרא בנסיבות אלו, ואפשר שאפילו יונתן בן עוזיאל לא היה אוסר בטלית קטנה.