רמב"ם בהלכות תשובה - המשך
שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.
שאלתך זו היא אכן בבחינת שאלה סמוכה ונראית למה ששאלת בתחילה, והתשובה לשאלתך זו כבר נאמרה ע"י ר' עקיבא: הכל צפוי והרשות נתונה. ועיין פיהמ"ש לרבינו, שם. וכלל יהא נקוט בידך, שאלתך קושייתך היא רק כלפי ישות שהידיעה היא נוספת לישות. שאצל ה' מציאותו וידיעתו וחכמתו וכיו"ב, הן מציאות אחדותית. וכלן אין מגבלות לידיעה שלו, ואין סתירה בין ידיעתו ובין ההתרחשות אצלנו במציאות.