דילוג לתוכן העיקרי

ברכות השחר

שאלה

לק"י לכבוד מרי רצון ערוסי, שלום. אני נוהג בברכות השחר כמו הרמב"ם.
א. האם דווקא ברכת 'אלהי נשמה' היא אחרי שינה, אבל שאר ברכות השחר (אליבא דהרמב"ם) יברך אפי' היה ער כל הלילה (באופן שמתחייב)?
ב. 'עוטר ישראל' האם אפשר לברך על חבישת כיפה?
ג. באופן שודאי לו שנגע במקומות המכוסים בשנתו, האם יכול לברך?
ד. "כשהוא יוצא לדרך...'המכין מצעדי גבר"' מהי הדרך? הכוונה כשיוצא מביתו לתפילה או הכוונה כשיוצא לפרנסה מחוץ לעיר, או הכוונה לכל הילוך אפי' בתוך ביתו? ה. מתי מברך כ"א מברכות השחר, לפני, תוך כדי או אחרי? (אפשר לדקדק בלשון הרמב"ם?) ו. 'שעשה לי כל צרכי' כתב מהר"י קאפח בהערה הצא"ד בצירי. יכול להיות שזו ט"ס?! ז. 'שעשה לי כל צרכי' היא על כל סוגי המנעלים או דווקא נעל העשויה מעור? ח. על רחיצת פנים כוללת גם העברה על העיניים, האם יברך קודם 'המעביר' או 'פוקח עורים'? ט. מי שטעה ובירך 'זוקף כפופים' כשישב, האם יברך 'מתיר אסורים', האם יברך שוב 'זוקף כפופים' כשהוא יעמוד? י. מי שנתעורר באצע הלילה ויודע שיחזור לישון כעבור כמה זמן, האם יברך ברכה כלשהי? יא. 'אוזר ישראל בגבורה' דווקא כששם את החגורה ממש ברצועות וסוגר או אפי' היא כבר ברצועות ורק סוגר? יב. עד מתי יכול לברך ברכות השחר? בתומ"ר.

תשובה

א. כל ברכות השחר חייבים לאמרן רק לאחר יקיצה משינת לילה.
ב. כיפה קטנה, נלענ"ד שאין בזה עוטר ישראל בתפארה.
ג. לפי רבינו, רק אם יש צואה בידו, אסור לו לברך. וכל שאין על ידיו כלום, אפילו נגע במקומות המכוסים, רשאי לברך על נט"י, ואח"כ יטול.
ד. "כשמהלך לצאת לדרך" פירושו: כשמהלך אפילו בביתו, והוא כבר מתכונן לצאת מביתו לדרך, כל דרך. ה. בדרך כלל, לפני. אך יש תוך כדי, כמו שמוע קול תורנגול. ו. נראה שנפלה טעות סופר, וצריך להיות צ' שוויה, ר' קמוצה וכ' קמוצה, צְרָכָי, לאפוקי מהגירסה צָרְכֶּי בלשון יחיד. שהיא גירסת המג"א, כפי שהעיר מהרי"ץ בעץ חיים. שנוסח סידורי תימן צְרָכָי, ושכן המנהג ובאמת שכך מנוקד בתכלאל קדמונים ותכלאל משתא שבזי צְרָכָי. ז. על המנעל הסטנדרטית, והיא של עור. וראיה לכך שביוה"כ ות"ב, אין מברכים שעשה לי כל צְרָכָי, אע"פ שיכול לנעול מנעל גומי. ח. שתי הברכות תוך כדי הפעולה, אם אינו במקלחת. ט. לא. י. לא. יא. אין נפקא מינה. יב. לענ"ד רק סוף זמן תפילת שחרית, כי לא לחינם נקראו ברכות השחר.