לכבוד הרב,
במידה ויש בדור חכם מסויים שרוב חכמי הדור אומרים עליו שהוא יחיד בדורו ואין עוד בדור כמוהו. כגון רבי מאיר בדורו. והראגצ'ובי בדורו. ואולי אפשר לומר כן גם על רבי מאיר בדורו. האם זה מקנה לו יחס הלכתי מיוחד שמחייב את שאר החכמים לשמוע לדבריו ושאסור לחלוק עליו? מצד הסברא ניתן לומר שאסור לאדם לחלוק אלא על מי שלפחות קרוב אליו בחכמה, אבל לא על מי שגדול ממנו בהרבה ושכלל אינו יכול לרדת לסוף דעתו. מצד שני כיצד התנאים חלקו הרבה על רבי מאיר? הרי הגמרא אומרת שהוא היה יחיד בדורו וחכמי דורו לא יכלו לרדת לסוף דעתו! וכן בכל דור מצינו שחולקים גם על גדול שבגדולים. וגם יש להקשות שהרי גדול הדור דינו כרבו המובהק של כולם (יו"ד רמד, י) ואסור לאדם לחלוק על רבו? ואם יש מישהו כמו רבי מאיר או כמו הראגצ'ובי או כמו הרבי מחב"ד בדורו שכולם מסכימים שהוא הכי גדול כיצד יכולים לחלוק על דבריו? (אמנם השבילי דוד מצדד שלא נתנו לגדול הדור דין של רבו המובהק אלא תוך 3 פרסאות או לפניו וכעין זה מוכיח הרב הנקין בשו"ת בני בנים חלק ד' דף לב* שדינו כרבו המובהק לעניין עמידה בפניו או הסיבה בפסח אבל לא שלא לחלוק. וצ"ע אם הלכה כמותם)
בתודה מראש