ראשית עליך לדעת, שברכה זו שעשאני כרצונו לא נזכרה בתלמוד, אלא נזכרה בסידור רס"ג, ואל בסידור רע"ג, ולא בסידור רבינו שלמה ברבני נתן, ולא ע"י רבינו הרמב"ם, תפילה, פ"ז. אולם בטור, או"ח, מו, כתב: "ונהגו הנשים ברך שעשאני כרצונו". והטעים נוסח זה: "ואפשר שנוהגים כן שהוא מצדיק עליו הדין על הרעה". ועוד נשוב לעניין זה. בשו"ע, או"ח, מו, ד, הובאה ברכה זו. והפר"ח, שם, חלק על השו"ע: "ול"נ שאינן מברכות, אלא הב' ברכות ראשונות (=שלא עשאני גוי, ושלא עשאני עבד), ותו לא (=אינן מברכות, שעשאני כרצונו), כיון דלא אשכחינן לה בגמרא". למרות שברכה זו הובאה בשו"ע, היא לא הובאה בתכלאל הקדמונים של יהודי תימן. לא בתכלאל קדמונים ולא בתכלאל משתא שבזי. וגם בתכלאל עץ חיים, היא לא הובאה, אלא בפירושו עץ חיים, הביא דעת אבודרהם לברך ברכה זו, ואת דעתו החולקת שלא לברך ברכה זו. לכן יש שמברכים אותה בלי שם ומלכות. נחזור לשאלתך, כבר ראינו שהטור הטעים את הסיבה שהאישה מברכת שעשאני כרצונו, כמי שמצדיקה עליה את הדין. אולם טעם זה צ"ע, שהרי גם הלויים והישראלים היו צריכים להצדיק עליהם את הדין שלא נצטוו במצות יתירות כמו הכהנים. על כל פנים לגבי שאלתך, מדוע לא מברכים שעשאני אישה. נראים הדברים, שמאחר שהאיש מברך "שלא עשאני אשה" (בגלל חיובם במצוות יתירות), היאך האישה תתריס ותברך שעשאני אישה?! כל זאת, כאמור, רק לנוהגים לברך, אבל כאמור ליפ עיקר הדין, האשה אינה מברכת כלל בעניין זה.