מזונותיו של אדם
שלום לכבוד מארי. יש לי קצת בעיה עם אמרת חז"ל זו: "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה". וכי לאחר לימוד מעמיק בשיטת רבנו נראה שקשה למצוא לה מקום. זאת כמובן ע"פ דברי רבנו במורה, באגרות, פיהמ"ש ותשובתו בעניין הקץ הקצוב לחיים, ועוד ועוד. כי איך יקבע לנו הקב"ה דבר מסויים לכל השנה על סמך יום הדין, ובמיוחד שלפי רבנו אין ראש השנה מתייחד בהיותו יום דין, אלא יום זכרון לבני אדם - כי הדין הוא בכל רגע ורגע. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון (וגם עם ברכה זו יש לי קצת בעיה...) ברוך תהיה מארי, וה' יסייעך על מעשה רצונו.
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון. וכוונתי שתזכה להתרומם מבחינה רוחנית, שתהיה זוכר את ה' תמיד, וה' זוכרך, ואינו מסתיר פניו ממך, ולכן תהיה ראוי לחיים טובים. והכתיבה והספרים הם משל לפי רבינו. ואע"פ שאדם נידון בכל יום ובכל רגע, הרי ביום זה יש לו לאדם אפשרות להידבק בה' באופן שיהיה ראוי להיות מושגח כעין חמלתו של הקב"ה, בכל מכל כל. בריאות ופרנסה טובה. וזהו עניין מזונותיו של האדם. ואין זה דומה לקץ חיי האדם. אבל בגלל שאדם נידון בכל יום ובל רגע, אפשר שהאדם ירד ממעלתו הרוחנית שבה היה בר"ה. וימעד, וה' יסתיר פניו ממנו, והוא יהיה חשוף לפגעים ולנזקים, בתחום הבריאות ובתחום הפרנסה.