שלום כבוד הרב ידוע שרש"י בגמרא בתענית ה, ב מפרש את דברי הגמרא שיעקב אבינו לא מת כפשוטם, וסובר שהכל היה דמיון ובאמת יעקב חי לעולם. וזה סותר את פירושו לפרשת ויחי! הרי בתחילת פרשת ויחי רש"י כותב בפירוש שיעקב אבינו נפטר. ואחר כך כותב שיעקב חי קמ"ז שנה (בניגוד למה שמפרש במסכת תענית שיעקב חי לעולם) ודומני שלאורך הפרשה יש כ5 פעמים בהם רש"י מזכיר בפירוש את מותו של יעקב אבינו. ובלשון "מת". ראה למשל רש"י פרק נו, ט"ו: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם - מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף, שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף, והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן" ואין לומר שרש"י חזר בו מאחד הפירושים, כיוון שגם בפרשת ויחי פרק מט, לג רש"י מביא את דברי חז"ל שיעקב אבינו לא מת. איך מיישבים את הסתירה? ועוד סתירה קשה זה הביאור שהביא הציץ אליעזר חלק י"ד סימן צ"ח בשם ספר אור יהל לגרי"ל חסמן לגבי יעקב אבינו לא מת: "חז"ל השמיענו בזה, שאם נסתר חוש הגשמי על ידי מה שמצאנו בתורה הקדושה איפכא, על כורחך מסיקים מזה שחוש הגשמי הטעה, ורק נראים כחונטים, כי מכיוון שמקרא אני דורש על פי הכללים האמיתיים שנתנו לנו מסיני, הרי שהקב"ה אומר כן, וממילא ברור שרק נדמה להם שמת, אבל חי היה, ככה למדו חז"ל תורה, וזהו ההבדל הגדול והריחוק הנורא שבין דעתנו לדעת חז"ל, מן ההיפך אל ההיפך, שאצלנו בעניותנו העולם הזה הוא מציאות והתורה נדרשת, מה שאין כן חז"ל בעיני קדשם המה ראו את התורה בחושיהם כמציאות, וכשמקרא אני דורש בטלים ומבוטלים כל החושים ועיני הבשר, כי שקר המה טועים ומטעים, ורק נראה להם שחונטים". ונראה שדבריו מבוססים רק על פירוש רש"י. ומלבד הקושי שהקשיתי על דברי רש"י, קיים הקושי מדוע הגרי"ל חסמן שהוא אחרון וקרוב לדורנו התייחס דוקא לפירוש רש"י שרוב המפרשים וגדולי ישראל לא סוברים כך? הרי הרבה חלקו על פירוש רש"י והסבירו את הסוגייה לגמרי אחרת! ומשמע מכל גדולי ישראל שהם ראו את יעקב אבינו כאדם שמת ולא אדם שחי בינינו. וראיתי בראשונים ואחרונים שכותבים "יעקב אבינו ע"ה"