שאלות שונות
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הלוי שליט"א תזכה לשנים רבות ומועדים טובים מספר שאלות
1. הלכות סוכה ו:יא "גמר מלאכול ביום השביעי בשחרית, לא יתיר סוכתו. אבל מוריד הוא את כליו ומפנה אותן מן המנחה ולמעלה. אין לו מקום לפנות, פוחת בה ארבעה על ארבעה" וכן שם ה:כ "סכך שהיו בו חלונות שהאויר נראה מהן, אם יש בכל האויר ככל מקום המסוכך הרי זו פסולה, מפני שחמתה תהיה מרובה מצלתה, וכל שהחמה מרובה על הצל אינו סכך. ואם היה הסכך רב על האויר כשרה. במה דברים אמורים בשלא היה במקום אחד אויר שלשה טפחים. אבל אם היה אויר שלשה טפחים בין באמצע בין מן הצד הרי זו פסולה, עד שימעטנו משלשה." האם המספרים - 4 טפחים ו3 טפחים - נאמרו דווקא בסוכה מינימלית של 7 טפחים על 7 טפחים, או שמספרים אלו הם בכל סוכה בכל גודל שתהיה? הנפ"מ שתהיה היא - אם בניתי סוכה שהיא 10 אמה על 10 אמה ופחתתי מהסכך 4 טפחים על 4 טפחים - האם פסלתי את הסוכה או שהסוכה עדיין כשרה משום שיש לי שיעור של סוכה כשרה בכל השאר?
2. שם ו:יב "כל זמן שיכנס לישב בסוכה כל שבעה מברך קודם שישב אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה." ובהלכות תפלה ז:טז "כיצד, אוכל מעט ירק ומברך לפניו ולאחריו, וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו, ומעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו, ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה ברכות בכל יום." מהלכות תפלה נלמד שלדעת רבנו אין מושג שנקרא "גורם לברכה שאינה צריכה", שאלתי היא האם מותר להרבות בברכות ע"י כניסה ויציאה בכוונה מהסוכה, או שמא אין מציאות כזאת של חיוב כי כל עוד דעתי (!!) מכוונת לחזור ולהכנס אני פטור מהברכה?
3. הלכות סוכה ולולב ז:א "כפות תמרים האמורים בתורה הן חריות שלדקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלין לכאן ולכאן, אלא כשיהיה כמו שרביט, והוא הנקרא לולב". כיצד ניקודה של המילה "חריות"?
4. משנה סוכה א:ו "מסככין בנסרים דברי רבי יהודה. רבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה, ובלבד שלא ישן תחתיו." כת"ר בפיהמ"ש " אבל אם היה ברוחב אותן הלוחות פחות מארבעה ויותר על שלשה בזה נחלקו ר"י ור"מ, ר"י מתיר לסכך בהן שהרי הן פחות מארבעה ואין בהן שעור מקום, ור"מ אוסר מפני שהם יותר על שלשה טפחים ויצאו מתורת לבוד. והלכה כר"י." שאלתי היא - מדוע החילוק במשנה בין שינה לשאר דברים? ומדוע כשר? ורבנו פירש (לא צוטט) שלכ"ע 4 טפחים פסול...
5. לא הבנתי את הכלל של "כל פחות משלשה כלבוד דאמי"
6. שאלה עקרונית - האם ישנה בעיה עקרונית כיום לחדש את מצות התכלת בציצית? ומדוע?
7. האם מותר להקליט את שיעורי הדף היומי שכבוד הרב מעביר, מהאינטרנט?
8. האם ידוע לרב על הקלטות של שיעורים במו"נ, של מארי או של כבוד הרב? סליחה על אי קוצר השאלות אך תורה היא וללמוד אני צריך
תודה רבה
1. מדובר בכל סוכה, והנך צודק שאם פיתת ארבעה אל ארבעה בסוכה גדולה, שאם נותר לך חלק שיש בו הכשר סוכה, שאותו חלק הוא כשר. אבל די בפחת כזה שעשית כדי להתיר לך לשבת בסוכה בליל שמחת תורה, אם תרצה בכך, ולא תיראה כמי שמוסיף על מצוות סוכה.
2. מסקנתך אינה מדויקת, אבל אתה בהחלט צודק שאתה יכול לתכנן ישיבה בסוכה לשהויות שאינן ארוכות, ולא לכבול עצמך בסוכה בגלל הברכה, אלא רשאי אתה לצאת לעשות עסקיך שמחוץ לסוכה, ולחזור לסוכה ולברך, וכך חוזר חלילה, אפילו מאה פעמים ביום. אך אין הכוונה שאדם נכנס לסוכה ויושב בה דקה או שתיים ויוצא, אלא ישיבה לפי תכלית מסוימת, בשביל לנוח קימעה, בשבית לשתות.
3. חֲרָיוֹת.
4. שינה וכן גם ישיבה ואכילה וכיו"ב, אבל בין כך ובין כך, אין הלכה כר' יהודה בנסר בן ארבעה טפחים, כי הוא פסול ואפילו הפכו על צידו, ובאמצע הסוכה הוא עלול לפסול את כל הסוכה. וכשהוא נותנו בצד הסוכה, הסוכה כשרה מדין עקומות, אך לא יישן ולא ישב תחתיו.
5. כל פחות משלושה טפחים כאילו מחובר לצדו או למה שמתחתיו, או למה שלמעלה ממנו. ודין חיבור זה יש בו תועלת להרבה תחומים בהלכה, לעניין סוכה, לעניין שבת ולעניין כלאיים.
6. לכשנדע בבטחה מהי התכלת.
7. בעניין זה יש לפנות למכון מש"ה לחקר משנת הרמב"ם טל' 03/5351119.
8. למארי יש. נסה להיעזר בטלפון הנ"ל. או למר אבי חמדי בטל' 0506/576418.