סתירה ברמב"ם
לכבוד הרב,
בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,
ב. (אמנם הלחם משנה בהלכות תשובה ח, ז הוכיח שהרמב"ם פוסק דוקא כרבי יוחנן ולא כשמואל) משמע שלשיטת הרמב"ם העולם נוהג כמנהגו על פי הטבע ולא יצא מגדר הטבע. ובסוף הלכות מלכים כותב הרמב"ם שבאותו זמן לא יהיה רעב ולא מלחמה ויהיה עסק כל העולם לעבוד את ה' ויהיו כל ישראל חכמים גדולים. והרי אלו דברים שהם בניגוד לטבע! כיצד בדרך הטבע פתאום כל העולם יחליט לעבוד את ה' וכיצד בדרך הטבע יהיו פתאום כל ישראל חכמים גדולים ופתאום כל המלחמות יעלמו וכל העוני יעלם? האם זה דבר שיכול לקרות על פי טבע?
כי תרבה הדעת ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים. וכשהדעת מתרבה בקרב בני האדם, ובני האדם מתנהגים על פי הדעת הישרה, יש יותר הצלחה, יש פחות קנאה ושנאה ותחרות, ויש יותר שלום.