שאלות שונות
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. הלכות תעניות ה:יד "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר וכל משמיעי קול שלשיר אסור לשמוח בהן, ואסור לשמען מפני החרבן. ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר בשיר לא ישתו יין. וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין. האם ניתן לומר בדעת רבינו, שהיום - כיון ש"כבר נהגו כל ישראל" לשמוע שירות ותושבחות (של קודש כמובן) - ניתן יהיה לשמוע שירים, כמו שכתב בעצמו ש"כבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין? ואולי שירי קודש נכללים ב"שיר שלהודאות לאל" ואז גם ללא שתיית יין יהיה מותר לשמוע?
2. האם הכוונה בתפלה צריכה להיות אישית, או על כלל ישראל כיוון שהברכות נתקנו בלשון רבים?
3. מה היתה דעת מארי באבקת חלב נכרי, מותר או אסור ומדוע?
4. מה היתה דעת מארי בעניין ג'לטין, מותר או אסור ומדוע?
5. מה צריך לעשות קודם - עיטוף בטלית או הנחת תפילין ומדוע?
6. הלכות ברכות א:ג "ומטעמת אינה צריכה ברכה עד רביעית" האם הכוונה רביעית דווקא במשקים, ובאוכלים הכמות תהיה כזית? או שמדובר במידת רביעית (כ 86 סמ"ק ) גם באוכלים?
7. הרב ענה לי שעל מסטיק מברכים שהכל אם מתכוונים גם למתיקה. מדוע מברכים, הרי אני בולע את הרוק של עצמי וחז"ל לא תיקנו ברכה על טעם. א"כ מדוע יש לברך?
8. "דינא דמלכותא דינא" - דאורייתא או דרבנן?
9. האם שייך לומר שאסור לנסוע מעל המהירות המותרת - אולם במהריות סבירה שאינה גורמת לסכנת נפשות - מדין "דינא דמלכותא דינא", או שניתן לומר ש"זה נהנה וזה לא חסר" ואפילו להפך - אם אדם יסע במהירות הקבועה בחוק, יגרום לעיכוב התנועה? 10. באותו עניין. בחור שנמצא בשל"ת (שירות ללא תשלום) - האם שייך לומר שאסור לו לעבוד (כמובן בזמנים שאינם באים על חשבון שעות הלימוד) - מדין "דינא דמלכותא דינא", או שגם במקרה זה ניתן לומר ש"זה נהנה וזה לא חסר" כי התלמיד לא גורע מלימודו, ועבודתו נעשית בזמנים הפנויים שיש לו.? 11. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שדינא שמלכותא מחייב כל אחד משום שכל אחד רוצה שיהיה סדר במדינה ולכן ישנם חוקים שעושים סדר גם אם לא נוח לאדם הפרטי חוק זה או אחר. אולם במקרה שרוב אנשי המדינה לא מקיימים חוק מסויים (דוג' מהירות בכביש, ושוב - לא מהירות מופרזת, אלא יותר ממה שהחוק מגביל) - האם אדם שנוהג כך עובר על "דינא דמלכותא דינא"?
תודה כל טוב
1. רבינו התכוון לשירת קודש דהיינו שתוכנה הודאות ותשבחות לה', שנהגו להיתר במסיבה על היין, וכל שכן כשאין יין. וכך נהגו אבותינו.
2. גם על הכלל וגם על הפרט. כי הרוצה שייענה בתפילתו הפרטית, יכול גם על הכלל. שהרי המתפלל על חברו נענה תחילה וכל שכן כשמתכוון על הכלל.
3. איני יודע. לפי מיטב זכרוני הוא נטה להקל בנסיבות מיוחדות.
4. איני זוכר את דעתו בעניין זה.
5. אם שניהם לפניו, לפי עיקר הדין, תפילין קודם, אך נהגו להקדים הטלית אע"פ שהתפילין קדוש יותר.
6. במשקים יש עד רביעי, באוכלין עד כזית. ונראה שבתבשיל מרקי טועמים המרק.
7. על הסוכר שיש במסטיק, כי הטעם המתוק בא מן הסוכר.
8. דעת רוב האחרונים שדין זה מדאורייתא. דעת המיעוט - מדרבנן.
9. יש לנסוע רק לפי המהירות המותרת בחוק. 10. אני צריך פרטים על השל"ת מה הם הכללים, או מהו החוק ביחס לסוג שירות זה, ואז אולי אוכל להשיב. 11. חוק שתכליתו שמירת החיים, יש לשמרם גם מדין ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.