1. איני יודע מה קרה שם, ולכן אכתוב ההערות דלקמן: אם איחרו סעודה שלישית וכבר שקעה החמה, אסור להם לאכול סעודה שלישית בטרם יבדילו. לא התפילה מעכבת, אלא ההבדלה מעכבת. והיו צריכים להבדיל על הכוס, בלי נר, אם עדיין השבת לא יצאה לגמרי, וזאת כדי להתיר להם לאכול. והבדלה זו היא בין לגברים בין לנשים. אם עדיין השבת לא יצאה, מדוע הבדיל לנשים, הרי הן עלולות לעשות מלאכה בטרם יצאה השבת. וזאת לא ייעשה. ואם התחילו סעודה שלישית בזמן, והמשיכו גם אחרי שיצאו הכוכבים, נהגו הנשים בתימן, מאחר והן צריכות לעשות מלאכות, לומר ברוך המבדיל בין קודש לחול, ועושות מלאכות (אחרי צה"כ), למרות שטרם הבדילו על הכוס.
2. אם הבדיל על הכוס לפני האכילה, ורק אחרי האכילה התפלל ערבית מבדיל גם בתפילה. עיין ברכות, לג, א, שחייבו זאת בק"ו, והרא"ש, שם, הביאו להלכה. וכן בנו הטור, או"ח, רצד. הבעיה היא שהרי"ף השמיטו. הביא שאם הבדיל בתפילה מבדיל על הכוס, ולא הביא הדין שאם הבדיל על הכוס תחילה שמבדיל גם בתפילה. ורבינו סתם ולא פירש. והביא חיוב ההבדלה כמו חיוב הקידוש, מבלי שתחלה חיובים אלו בתפילות. ולכן נראים הדברים, שלאחר שחזרו ותיקנו הבדלה גם בתפילה וגם על הכוס, הפכו אלו חיובים עצמיים שיאנם תלויים בזה בזה כמו בקידוש. ומשום כך, גם לרבינו וגם לשו"ע, שלא פירש דבריו, הבדיל על הכוס תחילה מבדיל גם בתפילה.