דילוג לתוכן העיקרי

אכילה ותפילה בזמן נסיעה בתחבורה ציבורית

שאלה

לכבוד כב' הרב ערוסי מורנו ורבנו,
1. אכילה - אדם שבדעתו לצאת לנסיעה בתחבורה ציבורית ומבקש לאכול "המוציא" וברכת המזון. כיצד עליו לנהוג טרם היציאה לדרך? האם עליו ליטול ידיו בבית לברך ולנגוס "ביס" או שניים מהפת על דעת שימשיך האכילה בזמן הנסיעה ויברך ברכת המזון בדרך? מה יהיה על מים אחרונים?
2. תפילה - בעיקר לעניין מנחה, אדם המצוי ברכבת או באוטובוס וזמן התפילה עתיד לעבור? כיצד ינהג? לאיזה כיוון יתפלל? האם יעמוד בתפילת שמונה עשרה? ואם כן מה על 3 צעדים בתחילתה ובסיומה של התפילה? בברכה

תשובה

1. בשעת דוחק כפי שתיארת, נכון ליטול ידיו בבית וישמור ידיו שלא יגע במקומות המטונפים, ולא יסיח דעתו מהנטילה עד שיברך המוציא באוטובוס או ברכבת. לעניין מים אחרונים, יש ברכבת מקום לרחוץ ידיו. ובאוטובוס שאינו יכול ליטול מים אחרונים - ינגב ידיו ופיו בניד ויברך ברכת המזון, וכשיגיע למקום שיש מים ירחץ ידיו. וקיימת אפשרות שהוא מתחיל בבית ודעתו לאכול גם בדרך בלכתו, ואז המשך אכילתו היא על בסיס מה שהתחיל בבית. אולם דרך האדם להימנע ככל האפשר שלא יאכל בדרך, ולא ברכבת, ולא באוטובוס.
2. אם נקלע האדם למצב שזמן תפילה יעבור והוא באוטובוס או ברכבת, יכול להתפלל במקומו מיושב, ולא מעומד משום שהוא עלול להטלטל בתפילה, ויזרק לכיוונים שונים, וכן מחמת צניעות ישב ויתפלל, ויכוון לבו לאביו שבשמים, וכשאין אפשרות לפסוע לאחוריו לא יפסע, שעת דוחק היא ורחמנא לבא בעי, ואין העמידה מעכבת.