מסופר שהחשמונאים התחילו את המרד בהריסת המזבח והריגת המתייוון. אך מסופר גם על בתו של יוחנן כהן גדול (או בתו של מתתיהו) שקרעה את שמלתה, לפני כל הנכבדים ולפני אביה וחותנה. רצו אחיה להורגה ע"כ וקראה לאחיה שאין להם מה לכעוס עליה כיוון שהם עצמם גורמים לה להתערטל לפני המושל בכך שאינם קמים על גזרתו זה
3.8 שנים. לפי גזרה זו כל כלה צריכה להכנס בליל נישואיה למושל. אז קמו והרגו את המושל בתחבולה וכך התחיל המרד. קראתי ע"כ שחכמי ישראל ישבו על מדוכה זו והיו היתרים לנשים כיון שזה היה אונס ובלי רצון ולכן אינה אסורה. בגזרות אלו של היוונים, עמ"י התחמק. גזרו על קרן השור - מכרו את בהמותיהם. גזרו על נידה - פרשו מנשותיהם. גזרו על הבתולות - נמנעו מלחתנן. אך אי הנישואים לא מנעו מהיוונים לאנוס את הבנות. השאלה שלי היא: מדוע החשמונאים לא התקוממו בגלל אינוס הבנות!!!! זה לא היה מספיק חשוב?? היתה צריכה להגיד להם זאת אישה? הם לא יכלו לראות את הכאב שבאונס? את הפגיעה הנפשית? איך הם נתנו לכך לקרות, ולהמשיך להיות במשך
3.8 שנים??? בתו של הכהן היתה צריכה להדגים להם כמה מנוול המצב?? המשמעות של העניין מזעזעת אותי. האם מותר לשאול כך על חז"ל? בכל אופן, לא יכולתי לשמור את זה בבטן, ואני מצטערת אם זה אכן אסור. האם תנועת "קולך" הינה תנועה דתית דתית (לא לאומית)?