אסור. ולא רק משום שנראה כעובדין דחול, אלא לי הנסיבות שמתוארות בשאלה, אפשר שיש איסור דאורייתא, כי המים שהורתחו בערב שבת, כבר הצטננו,, והם חמימים, אולי חמים ואם גם יוריקו את במים הללו מהכלי שבו הוסתרו לסיר גדול הם יותר הצטננו, והרתחתם מחדש, היא איסור תורה. לא כדבר שהתבשל, שמדין תורה, אין בישול אחר בישול. ועלינו לדעת שאין דבר בבישול אלא חימום. כי הבישול הוא לרבות מאכל קשה ולהכשירו לאכילה, או להקשיח מאכל רך, ולהכשירו לאכילה. ושאין דרך לאכלו בלי בישול. ואילו המים ראויים לשתייה צוננים, אלא שמחממים מים לצורך רחיצה ולכן שיעור החיוב הוא כמות שמספיקה לרחוץ איבר קטן. ומידת החום המינימלית כדי להתחייב בה, היא שהמים כבר פושרים ולא רתיחה, ולא עד שהיד סולדת. עיין רמב"ם שבת, שבת ט,
א. והערת מורנו הרב יוסף קאפח שם אות ג' ומשום כך, אם המים כבר אינם פושרים, הנחתם על הפלטה, יש בה איסור תורה. ואם הם פושרים, הנחתם על הפלטה, לפי הרמב"ם האיסור דאורייתא. אל פי החולקים עליו, בדרגת החום, יש איסור תורה.