סכין חלבי שהשתמש בו בשרי צונן - די בהדחה. סכין חלבי שהשתמש בו בשרי רותח מכלי ראשון - צריך הגעלה. סכין חלבי שהשתמש בו בשרי בדרך צליה - צריך ליבון. ומצאנו הלכה, רמב"ם, מאכלות אסורות יז, ז. ושו"ע, יו"ד, קכא, ז. שמתירה ליהודי שלקח סכין ישנה מגוי והיא חלקה, שנועץ אותה בקרקע קשה עשר פעמים, ומשתמש בה היהודי, אחרי הנעיצה, בצונן ואפילו בצנון. אבל אם רוצה להשתמש בה בחמין, חייב היהודי קודם כל ללבנה באש, או להשחיז כל קליפתה העליונה, ואז, ורק אז, מותר לו להשתמש בחמין. ולכן סכין חלבי שחזקתו, שמשתמש בו בצונן, די לו בנעיצה בקרקע קשה, אם הוא חלק, כדי להבטיח שכל השומנים יסורו ממנו, ואז רשאי להשתמש בו בבשרי, ואפילו חם. אולם אם הסכין החלבי חזקתו שהשתמש בו בחלב רותח, לא תועיל הנעיצה בקרקע עשר פעמים, אם רוצה הוא להשתמש בו בבשר חם, אלא יש צורך להגעילו או ללבנו. הכל לפי השימוש בחלב. חם, אם נוזל חם - הגעלה, ואם בגבינה חמה יבשה - ליבון.