1. מברכים גם על ריח מעולם החי, כגון המור שהוא מן החיה, מברך בורא מיני בשמים. עיין: רמב"ם, ברכות ט א, וכן הל' כלי המקדש, א, ג ודברי מורנו הרב יוסף קאפח שם, וכן פיהמ"ש רבינו, כריתות, א, א, והערת מורנו הרב יוסף קאפח שם.
2. הנכנס לחנות של בשמים, ומריח ריחות הבשמים ומתכוון ליהנות מהם, מברך. אבל אם פגש את בעל החנות, ברחוב, ומידיו ומבגדיו מריחים ריחות בשמים, ואינו מחזיק בידו או בכיסו בושם ממש, אין לברך על הריחות היוצאים ממנו, כי אין להם עיקר, כלומר בושם ממש. כיוצא בזה, בקבוק שיש בו בושם, המריח ממנו מברך. בקבוק שהבושם שהיה בו נגמר, אף שיש ריח בבקבוק, אין לברך על ריח זה, כי אין לו עיקר, כלומר, זהו ריח בלי הבושם עצמו.
3. אפשר לברך על ריח טוב, אבל יש אומרים שעל האפטר שייב, אין לברך כי אין בו ממש.
4. לא, יש נותנים עדיפות להדס, ואין זה מנהגינו.