שלום מארי, (א) בתשובתך (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=75563) ציטטת את הרב קאפח " יין המתוק, כל שלא עבר תסיסה יינית, אז הוא פסול" (לקידוש) וחזרת שנית בלשונך "ויין מתוק מתיקותו טבעית ברכתו גפן, ואין כשר לקידוש". והלא תלמוד הוא "סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום". איך ייכונו הדברים יחדיו? והאם דין זה (ודין תערובת דבש וכו') רק בקידוש, או גם בכוס ברהמ"ז, וברכת חתנים והבדלה? וארבע כוסות של ליל הסדר? (והאחד מהם שהוא קידוש, אם דין זה רק בקידוש, מספיק שעורך הסדר יהיה לו יין הכשר לקידוש) (ב) אשתי בהריון תהילה לאל. בלילה הסדר נהיה בחודש התשיעי. אין לאשתי בעיה מיוחדת, אבל ככל הנשים ההריוניות נאמר לנו שלא לצרוך אלכוהול. אין אנו יודעים מה לעשות; אין ידוע לנו על מיץ ענבים מסחרי שאיננו מבושל, ואין ענבים להכין מהם (וישנה גם השאלה לעיל). זו בוודאי בעיה ידועה בקרב המקפידים על יין כדעת הרמב"ם. האם ישנב דרך התנהגות מוכרת בעניין זה? ישנו יין מיינות רמת הגולן שהוא עדין (6% אלכוהול) והוא כשר בוודאי לכל השיטות (ככל יינות רמת הגולן). האם ידוע לרב אם גם שיעור כזה מסוכן לוולד? (ג) אימתי מתחילים איסורי קירבה ליולדת? מפשטות הדברים ברמב"ם נראה שמיציאת דם או תחילת יציאת וולד. האמנם? ברכת ה' במעשי ידיך יעקב