לכבוד הרב הרמב"ם במורה נבוכים חלק ב פרק מה מתאר את המדרגות השונות ברוח הקודש ונבואה. מתחת למדרגת הנביאים ישנה מדרגת "המדברים ברוח הקודש" והיא מדרגת הכתובים בתנ"ך. מצד אחד תהילים ומגילת אסתר נאמרו ברוח הקודש, אבל מצד שני הם לא כלולים בנביאים. וגם אנחנו רואים שהסגנון של הכתובים שונה מזה של הנביאים. בנביאים נאמר "כה אמר ה"' "נאום ה' " ובתהלים ובכתובים המשורר מדבר מעצמו. "דברי קהלת בן דוד" "ואני בחסדך בטחתי" "וידבר דוד לה"' - דוד מדבר לה' ולא ה' מדבר אל דוד. בנביאים המילה "אני" מתייחסת לקב"ה - "אני ה' לא שניתי" ואילו בכתובים היא מתייחסת לכותב " ואני בחסדך בטחתי" "אני קהלת הייתי מלך בירושלים". השאלה שלי היא: בתורה ובהלכה יש מצווה לשמוע לנביא - "אליו תשמעון". ויש לנביא יחס הלכתי שמגדיר מהם חובותיו ומהם סמכויותיו, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה. יש כליים מוגדרים מיהו נביא, איך מגדירים נביא, מתי שומעים לו ומתי לא. האם יש יחס הלכתי לחכם שמדבר ברוח הקודש? הכתובים אינם דוגמה כי הם נכנסו לתנ"ך ודינם כדברי קבלה שלהרבה פוסקים הם דומים לדאורייתא. אבל אם הם לא היו נכנסים לתנ"ך האם היה להם יחס הלכתי שמחייב לשמוע בקולם? ויש לכך נפקא מינה למעשה, כיוון שמדרגת רוח הקודש מצוייה גם בימינו ומצינו צדיקים רבים שמדברים ברוח הקודש. ויש בחלק מכתבי הצדיקים גם הוראות מעשיות. דוגמאות:
1. אם נניח שכל כתבי רבי נחמן מברסלב נאמרו ברוח הקודש, ורבי נחמן יגיד שכל יהודי צריך לנסוע לקבו באומן, האם יש חיוב על כל יהודי לנסוע לאומן בראש השנה? (אינני יודע אם הוא אמר זאת, השאלה היא תיאוריתית)
2. אם כתבי הרב קוק נאמרו ברוח הקודש, האם זה מחייב את כל גדולי ישראל להאמין בכל מה שהוא אומר בכתביו ובהשקפתו כלפי תקופתנו?
3. חסידי חב"ד אומרים שכתבי חב"ד נאמרים ברוח הקודש. ובפרט מאמרי חסידות שנקראים מאמרי דא"ח - דברי אלקים חיים. האם זה מחייב את כולם ללכת לפי שיטת חב"ד בחסידות ובקבלה? ויש ים של דוגמאות כאלה. לא חסר ב"ה צדיקים שזכו לרוח הקודש שהוכחה ברבים. ניתן לפשוט את השאלה על פי השאלה הבאה - אם מגילת אסתר לא היתה נכנסת לכתבי הקודש ולא היתה מתקבלת על העם והחכמים, האם בכל זאת היה חיוב לקיים את כל מה שכתוב בה כיוון שהיא נאמרה ברוח הקודש? ובכלל יש לשאול האם יכולה להיות מחלוקת בין כתבי רוח הקודש. האם למשל שלמה יכול לחלוק על מה שכתב דוד בתהלים. וכן אם דוד כתב השקפה מסוימת בספר תהילים אם יכול לבוא חכם כמותו ולחלוק על דבריו. בנביאים לא ניתן לחלוק - אם משה אומר ציווי בשם ה' "שלח את עמי ויעבדוני" לא יכול לבוא נביא אחר ולהגיד שהוא לא מסכים כם דברי משה ושאין צריך לשלוח את העם. השאלה היא האם בכתובים כן ניתן לחלוק וקיים פה עניין של "אלו ואלו דברי אלהים חיים" סיכום השאלה:
1. האם יש יחס הלכתי כלשהו לחכם שמדבר ברוח הקודש.
2. במידה וחכם כתב חיבור ברוח הקודש, האם יכול לבוא חכם כמותו ולסתור דבריו.
בתודה מראש