ההכרעות בכל בתי דין, הם על בסיס הרוב, או שכנוע הדדי שמביא להכרעת כל הדיינים. ואין בעל משרה ואפילו הגדול שבהם, כופה דעתו. אולם בהלכה נקבע, שבדיון בבית הדין, בדיני נפשות, אין מתחילין לשמוע דעתו של הגדול, כדי שהפחותים ממנו לא ימנעו מלהשמיע את דעתם. זאת משום שגם הגדול צריך לשמוע דעתו של הקטן, וכולם ביחד, ידונו ויחליטו. ועל כגון זה נאמר, לא תענה על רִב לנטות, ודרשו חכמים, לא תענה על רָב, כלומר, אל תחלוק על הרב, על המופלא שבבית הדין.