לחלוק על מלך
לכבוד הרב הרמב"ם כותב שאין מושיבין מלך בסנהדרין כיוון שאסור לחלוק עליו ולהמרות את פיו. ומקור הדברים בסנהדרין דף יח. השאלה היא האם מה שאסור לחלוק על המלך זה דוקא בדיני נפשות וממונות (ששופטים מישהו) או גם בשאר תחומי התורה? בסנהדרין שעוסקת בשפיטת אנשים בדיני נפשות וממונות אכן יש סברא שאם המלך אומר שפלוני חייב הוא יהיה חייב לשלם ממון ואין פה קביעת עצם ההלכה אלא איסור להמרות את פי המלך. ונראה שאפילו אם המלך טעה, עצם זה שהוא פסק שפלוני חייב מלקות יצטרכו להלקותו כי זה מצוות המלך. ולכן הרמב"ם גם משתמש בללשון "להמרות את פיו" אבל אם יש חכם ששוווה למלך בחכמה, האם הוא רשאי לחלוק עליו בעצם ההלכה בשאר תחומי התורה? כגון באיסור והיתר. אם אביי היה מלך, האם עדיין רבא היה יכול לחלוק עליו בדיני התורה ולא לסבור כמותו?
עיין סנהדרין, יט
א. לא אמרו, אלא במלכי ישראל שאינם דנים ולא נידונים בגלל רודנותם, והפחד שהם מטילים על הסנהדרין. אבל מלכי בית דוד דנים ונידונים. נחלקו הפוסקים, אם מלך ממלכי דוד השתתף בסנהדרין, ולימד תורה, אם מותר לחלוק עליו. וברור שהתחילו מן הקטן - לפי הכללים. כי מלכי בית דוד, כנועים לדיני התורה, ולניהול סדרי דין כדת וכהלכה.