רכילות

שאלה: 

לכבוד הרב,
שלום!
1. ידוע לי שלשון הרע זה דברי גנאי. לעומת זאת מהי רכילות? האם גם דברי גנאי או שכל דיבור על אחר נחשב לרכילות? כשבנותיי באות לספר לי שמישהו הציק להן או שמישהו עושה דבר מסוכן, האם עליי להפסיק אותן או שכיוון שזה חשוב אז יש לשמוע? היכן הגבול?
2. האם טלויזיה אסורה מבחינה הלכתית? ואם כן מהו המקור?
תודה רבה

תשובה: 

1. התורה הזהירה, לא תלך רכיל בעמך. וכוונתה, שאסור לספר על מאן דהוא, אפילו דברים שאין בהם שום גנות, כך אמר פלוני, כך שמעתי על פלוני. כל שכן, שהתורה אוסרת בכלל לאו זה, איסור לשון הרע, שמרכל על מאן שהוא דברים שהם בגנותו, שהם אמת. שזה איסור יותר חמור. וכל שכן שמרכל על מאן דהוא דברים שהם בגנותו, ושאינם אמת, שזה איסור מוציא שם רע, שהוא יותר חמור. אולם מותר וחובה לספר, לאבא, או לאמא, או למורים, או לרבנים, או לבית דין וכיו"ב, שפלוני מטריד את המספר ומציק לו. אם המספר בוגר, עליו לתבוע את המציק לדין, ואין זה לשון הרע. ואם המספר קטין או קטינה, עליו לספר לבוגרים, כדי שיעזרו לו.
2. הטלויזיה, היא מכשיר תקשורתי אדיר, וניתן לנצל אותה להפצת תורה ואמונה, וערכי חינוך ועוד ועוד, בעיית הבעיות, הן תכניות הטלויזיה, ולפי שעה, החלק הארי שבהן, והן אסורות בתכלית האיסור, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וע"ז (דברי כפירה), ועוד.

תאריך: 
22/04/07 ד' אייר התשס"ז
x

Audio Playlist