לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותי:
א. האם הדין של: "כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו" (ברכות ו
ב) שייך דוקא בד' האמות הקבועות?
ב. הרמב"ם כתב בפירוט מצוות העשה בהלכות חגיגה: "א. להראות את פני ה'.
ב. לחוג בשלשה רגלים.
ג. לשמוח ברגלים.
ד. שלא יראה ריקם..." - לא נאמר שהמצווה להראות מן התורה היא ברגלים דוקא, בניגוד לחגיגה ושמחה (למרות הפס' הידוע "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר - בחג המצות, בחג השבעות ובחג הסכות, ולא יראה את פני ה' ריקם." דברים טז טז), ואולם בהלכה א' כתב: "שלש מצוות נצטוו ישראל ב כ ל ר ג ל משלשה רגלים. ואלו הן - הראיה..." ובהלכה ב' כתב: "הראיה ה א מ ו ר ה ב ת ו ר ה היא שיראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון שלחג..."?
ג. האם יש ענין הלכתי\מחשבתי לגדל פיאות (רציניות...)?
ד. האם הרב יכול להמליץ על יין לקידוש, ע"פ הרמב"ם (שהילדים ישתו ממנו...)?
תודה רבה.