דילוג לתוכן העיקרי

עניינים שונים

שאלה

שלום רב. יש לי מס' שאלות:
1. בעניין אגרת טלויזיה: יש לי טמבלוזיה קרוב לחודשיים כבר ולא הצהרתי עדיין לרשות השידור שיש לי אותו. מדובר בטלוזיה ישנה מאוד, ואני רואה בו רק קלטות וידאו. העניין הוא שאם אודיע לרשות השידור עכשיו הם מתחילים לחייב אותי לשלם אגרה. אמרו לי גם שהם יכולים לחייב אותי על שנים קודמות, למרות שלא היה לי בזמן זה טלויזיה. המוסד הזה אם לא ידוע לרב הוא ממש לא מסודר, הם שולחים תשלומים כפולים לעתים, מאיימים בעיקולים. והמענה הטלוני שלהם לא עובד אף פעם כדי ללבן ענייני תשלומים. מה שחשבתי לתרום למוסדות אחרות את הכסף הזה, כמה שמגיע להם בשנה, שהכסף ישמש לצרכי המדינה, או לצדקה לא משנה. (בדיוק את אותו הסכום). יש לציין שלפי החוק של רשות השידור מי שמחזיק טלויזיה חייב לשלם אגרה.
2. ספר הזוהר - האם מצווה לקרא אותו? האם נחשב כעיסוק בתורה?
3. משקה מיובא מתורכיה, שמכיל מיץ רימונים טבעי בלבד, ללא חומר משמר וללא סוכר, ללא תוספת של חומרים אחרים בכלל, והוא מאוחסן בבקבוק זכוכית. מה דינו? האם כשר? (כמובן אני שואל כי אין הכשר שמוטבע על המדבקה). אותה שאלה בעניין משקה אחר, שמכיל חומצת לימון וסוכר כתוספת, וזה מיצים בטעמים שונים? מה דינם? אם אינם כשרים, במשפחה אולי לא יקשיבו לי להעיף את זה מהבית, אז מה דין הכלים שבהם הם שותים? מה נעשה איתם? מותר לי לשתות מזה?
4. ציצית קטן - כיצד ייתכן שמותר להיכנס איתו לשירותים? הרי זה דבר קדוש, ומוטבע בקשרים שלו שם של ה' (גם אם זה בגימטריא), האם לא נפגת קדושה שלו בשירותים?
תודה רבה, ויישר כח

תשובה

1. גם לי שלחו לפני שנים רבות דרישות לשלם אגרת טלביזיה, למרות שאין לי עד היום הזה טלביזיה. ולכן שלם לחשבונם, הסך שאתה חייב מבלי לפרט מי שילם, וביערת הרע מקרבך.
2. כן, אבל למבינים וליראים, ולמי שמילא כרסו ב"בשר ויין".
3. מבחינה עקרונית, אם אתה בטוח שאין בהם שום תערובת שיש בה איסור, ואם אין בהם בישולי גויים - מותר. אבל מבחינה מעשית, ברוב המקרים אין הדבר כן, ולכן אין לצרוך שום מצרך לא בארץ ולא בחו"ל בלי תעודת הכשר.
4. מבחינה עקרונית - מותר להיכנס לשירותים גם עם טלית מצוייצת גדולה, רק שנהגו להחמיר. כי הטלית המצוייצת אינה תשמיש קדושה, אלא תשמיש מצוה, שאין בגופו קדושה, כמו לולב, ושופר, וסוכה וכיו"ב. למרות הרמזים שיש בקשרים.